פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו יח ד


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: כי כה אמר יהוה אלי אשקוטה [אשקטה] ואביטה במכוני כחם צח עלי אור כעב טל בחם קציר

מנוקד: כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי אשקוטה [אֶשְׁקֳטָה] וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר כְּעָב טַל בְּחֹם קָצִיר.

עם טעמים: כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֵלַ֔י אשקוטה [אֶשְׁקֳטָ֖ה] וְאַבִּ֣יטָה בִמְכוֹנִ֑י כְּחֹ֥ם צַח֙ עֲלֵי־א֔וֹר כְּעָ֥ב טַ֖ל בְּחֹ֥ם קָצִֽיר׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ארי כדנן אמר יי לי אניח לעמי ישראל ואשקיט להון אתרעי ממדור קודשי לאוטבא להון ברכן ונחמן איתי להון בפריע כשחין פציח על שמש כענן טל בשחין חצר:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשקטה" - מתשלום שכרו של עשו אפנה מכל עסקי ואביטה במכוני להטיב לו

"כחום צח עלי אור" - יאיר ויבהיק לו כחם השמש צח על ירק כמו ללקט אורות (מלכים ב' ד)

"כעב טל" - שהקוצרים מתאוים לו להשיב נפש בחם קציר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"משיב" לו הנביא, לא כמחשבותיך אשור! מחשבות ה' צבאות, "כי כה אמר ה' אלי" תחלה "אשקטה", ואניח לך להחריב עמים רבים, אבל בכל זאת.

"ואביטה במכוני", שהוא ירושלים ובהמ"ק עליו אביט שלא יעבור רעתך שם.

"כחם", אהיה דומה שם "כחום המיבש אחרי המטר" שהוא משבית רעת המטר ושטיפתו, וגורם שיהיה בו ברכה.

"וכעב טל" המשבית פעולת "חם הקציר" ורעתו, כן אשבית רעתך ואהפכנו לברכה ושיהיה לישראל לשם עולם. (ותפס שני דברים מתנגדים, איך היובש משבית הליחות, ואיך הליחות משבית היבושת, שהוא הפך טבעו, כן אעשה פעולות מתנגדות, אחר שאכין אותך ליסר גוים ולהאבידם, תהיה זאת בעצמו סבה להגדלת שם חזקיהו ולתפארת ישראל):


ביאור המילות

"צח". פעל, חום המיבש:

"אור". הוא המטר הגדול הסוחף עיין למעלה (ה' ל') וצח הוא יותר מיבש כנ"ל (שם יג):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כעב טל" - כעב המביא טל בחום הקציר כי בעבור החום שבעת הקציר יתאוו הקוצרים להקר נפשם בקרירות הטל שאינו מזיק לקציר כמו המטר

"כחם צח" - כמו חום צח וברור שהוא לטובה כשבא על המטר וסמוך לה כי אז תצמח האדמה וכמ"ש מנוגה ממטר דשא מארץ (שמואל ב כג)

"אשקטה" - לפי שנאמר למען ציון וגו' לא אשקוט עד יצא כנוגה צדקה (לקמן סב) לזה אמר כשיצא כנוגה צדקה ויגאלו אז אשקטה ואביטה בבית המקדש המכון לשבתו להטיב לה

מצודת ציון

"אשקטה" - ענין מנוחה

"ואביטה" - מלשון הבטה והשגחה

"במכוני" - מלשון הכנה

"צח" - ענין זוהר ובהירות כמו צחו מחלב (איכה ד)

"אור" - ענינו מטר כמו יפיץ ענן אורו (איוב ל"ז)