מצודות על ישעיהו יח


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הוי" - הוא ענין קריאה

"צלצל" - מלשון צל 

מצודת דוד

"אשר מעבר" - אשר הארץ ההיא יושבת מעבר נהרי כוש

"הוי ארץ" - כאלו קורא אליהם ואומר אתה ארץ אשר הצל רב בך מקלעי הספינות הפרושים ככנפי העופות

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"צירים" - שלוחים כמו וציר בגוים שולח (עובדיה א)

"גומא" - מין עץ הקל לשוט על המים וכן תיבת גומא (שמות ב)

"מלאכים" - שלוחים

"ממשך" - מלשון משיכה

"ומורט" - ענין תלישת השער כמו ואמרטה משער ראשי (עזרא ט)

"והלאה" - ולהלן

"קו" - מלשון תקוה

"ומבוסה" - ענין רמיסה ודריסה כמו יבוס צרינו (תהלים ס)

"בזאו" - בזזו ובא האל"ף במקום אות הכפל וכן ימאסו כמו מים (שם נ"ח) ומשפטו ימססו 

מצודת דוד

"אשר בזאו" - אשר העובדי כוכבים בזזו את ארצם ורמסוהו ברגליהם

"גוי קו קו ומבוסה" - בכל זמן גלותם היה מקוה לה' וחוזר ומקוה ועם כי היה נדרס ונרמס ברגלי האומות

"מן הוא והלאה" - מן היום אשר היה לעם והלאה

"אל עם נורא" - אשר נראה בהם מעשים נוראים

"ממשך ומורט" - אשר מאז היו נמשכים בידי האומות ומרטו שער ראשם וזקנם במשכם

"לכו" - וכה יאמר אתם מלאכים ההולכים בקלות ובמרוצה לכו אל גוי ממשך וגו' וזה יהיה בימי המשיח כשישמעו שחזרו ישראל לארצם ישלחו שלוחיהם אליהם לדעת אם האמת כן הוא

"השולח" - אשר ישלח שלוחים דרך הים ללכת בספינות מעצי גומא הקלים לשוט ע"פ המים

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נס" - כלונס ארוך 

מצודת דוד

"כל יושבי תבל" - כאלו יאמר להם מה לכם לשלוח ולדעת אם האמת כן הוא הלא כל יושבי תבל בעיניכם תראו החזרת ישראל כאשר יראה נשיאת הנס על ההרים ובאזניכם תשמעו הדבר כאשר ישמע תקיעת השופר

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אשקטה" - ענין מנוחה

"ואביטה" - מלשון הבטה והשגחה

"במכוני" - מלשון הכנה

"צח" - ענין זוהר ובהירות כמו צחו מחלב (איכה ד)

"אור" - ענינו מטר כמו יפיץ ענן אורו (איוב ל"ז

מצודת דוד

"כעב טל" - כעב המביא טל בחום הקציר כי בעבור החום שבעת הקציר יתאוו הקוצרים להקר נפשם בקרירות הטל שאינו מזיק לקציר כמו המטר

"כחם צח" - כמו חום צח וברור שהוא לטובה כשבא על המטר וסמוך לה כי אז תצמח האדמה וכמ"ש מנוגה ממטר דשא מארץ (שמואל ב כג)

"אשקטה" - לפי שנאמר למען ציון וגו' לא אשקוט עד יצא כנוגה צדקה (לקמן סב) לזה אמר כשיצא כנוגה צדקה ויגאלו אז אשקטה ואביטה בבית המקדש המכון לשבתו להטיב לה

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כתם" - ענין השלמה

"ובוסר" - כן נקרא הפרי שלא נגמר בשולו כמו אבות אכלו בוסר (ירמיהו ל"א)

"גומל" - ר"ל תגדל מעט מעט והושאל מלשון הילד הנגמל משדי אמו שמרגילין אותו לאכול מעט מעט

"נצה" - הוא כעין פרח וגדול ממנו וכן נאמר והיא כפורחת עלתה נצה (בראשית מ')

"הזלזלים" - הם יונקות הגפנים הרכים

"במזמרות" - שם הכלי שכורתים בו הזמורות וכן ומזמרותיכם לרמחים (יואל ד')

"הנטישות" - כן יקראו הענפים הגדולים המתפשטים אנה ואנה והוא מלשון וינטשו בלחי (שופטים ט"ז) וכן הסירו נטישותיה (ירמיהו ה)

"הסיר" - מלשון הסרה

"התז" - ענין כריתה וחתוך ובדרז"ל התיז את הראש (חולין ל) 

מצודת דוד

"וכרת" - אז יכרות הכורת את יונקות הגפנים הרכים במזמרות ואת הענפים הגדולים יסיר בהכרתה וזה משל על גוג ומגוג לומר כשיהיו קרובים לגמר הצלחתם עד שיכבשו ירושלים ויצא חצי העיר בגולה אז יצא ה' ונלחם בגוים ההם ויאבדם בשצף קצף

"כתם פרח" - כשיתם הפרח ויהיה קרוב להתבשל

"ובוסר גומל יהיה נצה" - ר"ל כשיהיה הנץ בוסר הנגמל מעט מעט עד שיתבשלו הענבים מכל וכל

"כי לפני קציר" - לפני בוא עת הקציר

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לעיט" - שם עוף דורס וכן וירד העיט (בראשית ט"ו)

"וקץ" - מלשון קיץ

"תחרף" - מלשון חורף 

מצודת דוד

"וקץ" - העופות ישכנו עליהם בימי הקיץ והבהמות בימי החורף ויאכלו מבשרם וישתו מדמם

"יעזבו יחדו" - כולם יחדיו יהיו נעזבים לעופות המצוים בהרים וגו'

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יובל" - יובא

"שי" - מנחה ודורון כמו יובילו שי למורא (תהלים ע"ו

מצודת דוד

"אל מקום" - ההבאה תהיה אל המקום אשר נקרא שמה שם ה' צבאות והוא הר ציון וכן נאמר והביאו וגו' מנחה לה' וגו' על הר קדשי (לקמן סו)

"גוי קו קו" - אשר בכל ימי גלותם היה מקוה לה' וחוזר ומקוה ועם כי היה נרמס ברגלי העכו"ם אשר בזזו את ארצו ורמסוהו ברגליהם

"ומעם נורא" - יובא דורון מהעם אשר נראה בהם מעשים נוראים מן היום אשר היה לעם והלאה וכפל הדבר במ"ש

"יובל שי" - יובא דורון את עם ישראל שהיה עם ממשך ומורט כי היו נמשכים בידי העכו"ם ותלשו שערם במשכם