מ"ג ישעיהו יד ל



<< · מ"ג ישעיהו · יד · ל · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרָעוּ בְּכוֹרֵי דַלִּים וְאֶבְיוֹנִים לָבֶטַח יִרְבָּצוּ וְהֵמַתִּי בָרָעָב שָׁרְשֵׁךְ וּשְׁאֵרִיתֵךְ יַהֲרֹג.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְרָעוּ֙ בְּכוֹרֵ֣י דַלִּ֔ים וְאֶבְיוֹנִ֖ים לָבֶ֣טַח יִרְבָּ֑צוּ וְהֵמַתִּ֤י בָרָעָב֙ שׇׁרְשֵׁ֔ךְ וּשְׁאֵרִיתֵ֖ךְ יַהֲרֹֽג׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ורעו בכורי דלים" - ורעו בימיו שרי ישראל שהן עכשיו דלים מפניכם בכורי לשון שרים כמו (תהלים פט) אף אני בכור אתנהו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ושאריתך" - הנשארים מן הרעב יהרוג חזקיה

"שרשך" - היסוד והעיקר של פלשתים

"ואביונים" - כל העם בכללה

"ורעו בכורי דלים" - בימיו ירעו מרעה שמן הראשים שבישראל אשר המה עתה עם דל ואביון 

מצודת ציון

"בכורי" - ענין גדולים וחשובים וכן בכור אתנהו (תהלים פט)

"ירבצו" - ענין השכיבה לנוח

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ורעו", מצייר שלות ישראל כבהמות הרועות בנאות דשא שהגדולות רועות והקטנות רובצות על ידם, כן "בכורי דלים ירעו, והאביונים" שהם גרועים מדלים "ירבצו לבטח", אבל את תהיה בהפך, בכוריהם ירעו, ואת "והמתי ברעב שרשך", שהוא הגבורים והגדולים ימותו ברעב בימי המצור. הם אביוניהם ירבצו בטח, ואת.

"ושאריתך", אחרי המצור "יהרוג" האויב הכובש, "בחרב":

ביאור המילות

"דלים ואביונים". אביון קשה מדל, האביון אין לו מאומה, ויבואר (לקמן כה ד', עמוס ד' א', ח' ו'. תהלות קיג ז', משלי יד לא):
 

<< · מ"ג ישעיהו · יד · ל · >>