פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו יד כג


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות

מנוקד: וְשַׂמְתִּיהָ לְמוֹרַשׁ קִפֹּד וְאַגְמֵי מָיִם וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.

עם טעמים: וְשַׂמְתִּ֛יהָ לְמוֹרַ֥שׁ קִפֹּ֖ד וְאַגְמֵי־מָ֑יִם וְטֵֽאטֵאתִ֙יהָ֙ בְּמַטְאֲטֵ֣א הַשְׁמֵ֔ד נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קפוד" - (הריצ"ן בלע"ז)

"וטאטאתי" - לשון כיבוד (אשקובי"ר בלע"ז) כמו שאמרו רבותינו לא הוו ידעי רבנן מאי וטאטאתיה עד דשמעי כו'

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושמתיה למורש קיפוד", שתהיה שממה לעולם:


ביאור המילות

"קפד". ע"ל (ל"ד):

"מטאטא". היעים מכבדי הבית:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וטאטאתיה" - אכבד ואנקה אותה במכבדות של השמדה כי תתרוקן מכל טוב ולא ישאר מאומה

"ושמתיה" - אשים את בבל להיות למורשה לקפוד ואגמי מים כי שמה תדור הקפוד ושם יהיו אגמי מים כדרך המקומות החריבות

מצודת ציון

"למורש" - מלשון ירושה

"קפוד" - שם עוף מדברי

"ואגמי מים" - כן נקרא מקום קבוצת המים וכן לאגם מים (תהלים קו)

"וטאטאתיה במטאטא" - ענין נקוי וכבוד במכבדות העשוי לכבד את הבית ובדרז"ל שקולי טאטיתא וטאטי ביתא (ראש השנה כו)