מ"ג ישעיהו יג כב



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָנָ֤ה אִיִּים֙ בְּאַלְמְנוֹתָ֔יו וְתַנִּ֖ים בְּהֵ֣יכְלֵי עֹ֑נֶג וְקָר֤וֹב לָבוֹא֙ עִתָּ֔הּ וְיָמֶ֖יהָ לֹ֥א יִמָּשֵֽׁכוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וענה איים באלמנותיו" - ויגורו חתולים בארמנותיו

"וענה" - כמו וענתה שמה (הושע ב) ומעונותיו טרפה (נחום ב) ויש לפרש עוד וענה לשון עניית קול

"ותנים" - יענו בהיכלי עונג שלהם

"וימיה" - ימי טובתה לא ימשכו כי כבר הובטחו ישראל (ירמיהו כט) לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם ואותה פקידה על ידי כורש מלך פרס שיטול המלוכה מבבל אחר דריוש המדי כי שניהם מדי ופרס נתחברו עליהם והתנו ביניהם אי מינן מלכי מנייכו אפרכי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וענה" - ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וגו' קול רם (דברים כז)

"איים" - שם חיה

"באלמנותיו" - כמו בארמנותיו או הוא מלשון אולם

"ותנים" - מין נחש

"עתה" - מלשון עת 

מצודת דוד

"וקרוב" - הזמן קרוב לבוא עליה עת הפורעניות ימי שלותה לא יהיו נמשכין לזמן מרובה וכפל הדבר במ"ש לחוזק הענין

"וענה" - כל אחד מהציים תצעק בהארמונות והתנים יצעקו גם המה בהיכליהם שהיו מתענגים בהם (דרך הציים והתנים לצעוק בתמידות)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וענה", בהיכלי השרים יש היכל גדול אשר שם יתקבצו כולם יחד להתענג בשמחה ושירים, וחדרים קטנים המיוחדים שיתבודד שם איש איש לבדו, עפ"ז אומר כי האיים שהיא חיה הבאה מאיי הים, ואינה יכולה להתחבר אל יתר החיות הם יצעקו באלמנותיו שהם החדרים הקטנים, והתנים יצעקו בהיכל הגדול.

"וקרוב", הפסק מלכות אחת יהיה באחד משני פנים,

  • א) על צד העונש בשנתמלאה סאתה ובא עת פקודתה,
  • ב) מפני שהגיע זמן הצלחת מלכות אחרת ותמו ימי מלכות זו, כי אין מלכות נוגעת בחברתה, עז"א שמלכות בבל תכלה מצד שתי הסבות האלה.
  • א) על צד העונש "כי קרוב לבוא עתה". עת פקודתה להעניש אותה על מה שהרעו והצירו לישראל.
  • ב) מצד שהגיע זמן מלכות ישראל ובנין בית הבחירה, שמוכרח שתכלה מלכות בבל תחלה, ועי"כ ימי בבל הקצובים למלכותה היו רק שבעים שנה מיום גלות ישראל, עז"א וימיה הקצובים לה למלכות וממשלה "לא ימשכו", כי יכלו לסוף שבעים שנה:

ביאור המילות

"באלמנותיו". כמו ואלמי החצר (יחזקאל מא טו), חדרים קטנים שלפני הבית.

"ואיים", חיה הנמצאת באיים רחוקים: