מ"ג ישעיהו ט יח



<< · מ"ג ישעיהו · ט · יח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאוֹת נֶעְתַּם אָרֶץ וַיְהִי הָעָם כְּמַאֲכֹלֶת אֵשׁ אִישׁ אֶל אָחִיו לֹא יַחְמֹלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּעֶבְרַ֛ת יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת נֶעְתַּ֣ם אָ֑רֶץ וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמַאֲכֹ֣לֶת אֵ֔שׁ אִ֥ישׁ אֶל־אָחִ֖יו לֹ֥א יַחְמֹֽלוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נעתם ארץ" - יונתן תירגם חרוכ' ארעא וקשה בעיני לפרש כן שהיה לו לומר נעתמה הארץ ואחרי שאין לו דמיון במקרא לא לשון התרגום ולא לשון אחר אני מפרשו לפי עניינו בעברת הקב"ה נעתם העשן הזה לארץ והוא לשון נגזר על הארץ או לשון נתך והגיע לארץ

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בעברת" - מלשון עברה וחמה

"נעתם ארץ" - ת"י חרוכת ארעא

"אל אחיו" - על אחיו 

מצודת דוד

"כמאכלת אש" - כמו הדבר הנאכל באש שהעץ שנאחז בו האש מדליק את העץ האחר כן העם הזה איש אל אחיו לא יחמולו ולא יהיה די להם הרע שעשה האויב

"בעברת ה'" - בחמת ה' תתחרך ותשרף ארץ

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בעברת ה'", מצייר העברה בדמות רוח גדולה אשר "יסתום" את האש והעשן להורידו "ארץ", (כי ידוע שהאש שנתכבה ועשנו עולה ומתחבר במקום דולק למעלה ממנו ידלק גם הגשם התחתון המכובה, שנית, כי חלק העשן העליון מתלהב מן האש ותיכף יתלהב כולו ומדליק הגשם המכובה שנית, ומרוב המהירות מתדמה כאילו ירד עמוד אש מלמעלה למטה), ועי"ז "היה העם", שהוא כלל האומה (נמשל המצבת).

"כמאכלת אש", שדרך האש הבוערת בעצים שידליק העץ את שכנו הקרוב אליו, וכן תתפשט האש משכן לשכן ומאח לאח, וכן בנמשל, "איש את אחיו לא יחמולו":

ביאור המילות

"נעתם". מענין אטם וסתימה, והמפרשים פירשו מענין חשך בערבי:
 

<< · מ"ג ישעיהו · ט · יח · >>