מ"ג ישעיהו ט יז
<< · מ"ג ישעיהו · ט · יז · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־בָעֲרָ֤ה כָאֵשׁ֙ רִשְׁעָ֔ה שָׁמִ֥יר וָשַׁ֖יִת תֹּאכֵ֑ל וַתִּצַּת֙ בְּסִֽבְכֵ֣י הַיַּ֔עַר וַיִּֽתְאַבְּכ֖וּ גֵּא֥וּת עָשָֽׁן׃
רש"י
"שמיר ושית" - שלהם תאכל המורדים והפושעים שבהם
"ותצת בסבכי היער" - בדלת העם סבכי ענפים
"ויתאבכו גאות עשן" - יהיו נבוכים ומסוגרים בחוז' עשן התבערה ויתאבכו כל לשון נבך אין יסוד תיבה אלא בך כמו מבכי נהרות (איוב כח) עמק הבכא (תהלים פד) והנון באה לו לפרקים וכאן בא בו אל"ף במקום נו"ן כמו אלף של אבחת חרב (יחזקאל כא) ואל"ף של אחוותי באזניכם (איוב יג)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שמיר ושית" - מיני קוצים
"ותצת" - מלשון הצתה והבערה
"בסבכי היער" - הענפים המסובכים ונאחזים זה בזה כמו עד סירים סבוכים (נחום א)
"ויתאבכו" - הוא ענין התרוממות ואין לו דומה
"גאות" - מלשון גאוה
מצודת דוד
"ויתאבכו" - בעבור מרבית התבערה יתרוממו גאות העשן כי תנשא למעלה למעלה ר"ל הפורעניות תגדל מאד
"כי בערה" - הרשעה שעושים תבער כמו אש ובתחלה תשרוף הפחותים שבעם ואח"ז בהגדולים שבהם ר"ל העון עצמו יקטרג עליהם ויפרע מהםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בערה. תאכל, ותצת", בער ויצת באים על תחלת ההדלקה. ואכל על פעולת הכליון שנעשה בהגשם הנשרף, וההבדל בין פעל בער ויצת ודלק. דלק מציין אחיזת האש בהגשם כמו הדלקת הנר ובער מציין התבערה הנעשית בסבת ההדלקה. ויצת מציין תמיד התלקחות האש בפעם אחד ע"ד השחתה מבלי הכבות, ומבלי לחמם או לבשל נגדו, כמי שמבעיר בית או יער מכל צדדיו, והצתי אש ביערה, והצתי אש בעריו (ירמיה כא יד נ' לב), ומתאחד עם הוראה השנית שיש לפעל זה על השממון. נצתה כמדבר (שם ט' יב), ומצייר פה, הרשעה הדליקה האש, ותאכל הקוצים, ומשם הוצתה בפעם אחד בכל היער ע"י הסבכים והענפים, ושמיר ושית מיני קוצים. וסבכי הם הענפים הגסים הנסבכים ונכרכים א' על חברו, והשריגים הם הדקים כנ"ל (ה' ב'):
"ויתאבכו". ענין בלבול סדר העשן בעלייתו בגובה ומשם למטה ע"י הרוח, ומתאחד עם נבוכים הם בארץ:<< · מ"ג ישעיהו · ט · יז · >>