מ"ג ישעיהו ט טז



<< · מ"ג ישעיהו · ט · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח אֲדֹנָי וְאֶת יְתֹמָיו וְאֶת אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־כֵּ֨ן עַל־בַּחוּרָ֜יו לֹא־יִשְׂמַ֣ח ׀ אֲדֹנָ֗י וְאֶת־יְתֹמָ֤יו וְאֶת־אַלְמְנוֹתָיו֙ לֹ֣א יְרַחֵ֔ם כִּ֤י כֻלּוֹ֙ חָנֵ֣ף וּמֵרַ֔ע וְכׇל־פֶּ֖ה דֹּבֵ֣ר נְבָלָ֑ה בְּכׇל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ומרע" - רשע כמו זרע מרעים (לעיל א')

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ועוד ידו נטויה" - להכות בהם עוד יותר

"כלו חנף" - כולם מחניפים לרשעים

"לא ישמח" - כי כשאדם חוטא ובא עליו העונש אין שמחה לפני המקום 

מצודת ציון

"ומרע" - מרשיע

"נבלה" - דבר מגונה

"נטויה" - מלשון הטיה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ע"כ", לא לבד שיכרית מאשריהם ומנהיגיהם, כי גם "על בחוריו" וגבוריו "לא ישמח ה'" בגבורתם כי יכלם, וזה נמשל של הכפה.

"ואת יתמיו לא ירחם", זה נמשל האגמון. (ויען שהמלך ישמר מלהכרית גבוריו מצד שמשמחים אותו בגבורתם, וישמר מלהכרית החלושים כיתומים ואלמנות מצד הרחמים, ע"כ אמר שעל בחוריו לא ישמח ויתומיו לא ירחם).

"כי כלו חנף", בנגליהם מזייפים שהם עובדי ה' ולבם בל עמם, כי זה ענין החנופה, ויותר מזה "ומרע" שעושים רע בפועל, ויותר מזה כי "כל פה דבר נבלה", ואין בושים לפרסם רשעם בגלוי, וע"כ, בכל זאת לא שב חרון אף ה':  

<< · מ"ג ישעיהו · ט · טז · >>