פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו ט יד

מקראות גדולות ישעיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים הוּא הָרֹאשׁ וְנָבִיא מוֹרֶה שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זָקֵ֥ן וּנְשֽׂוּא־פָנִ֖ים ה֣וּא הָרֹ֑אשׁ וְנָבִ֥יא מֽוֹרֶה־שֶּׁ֖קֶר ה֥וּא הַזָּנָֽב׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זקן", מתחיל לבאר מי הוא הראש והזנב, ואומר כי "הזקן" בחכמה ובשנים, "והנשוא פנים" מפני מדותיו החשובות "הוא הראש, והנביא השקר הוא הזנב", ור"ל כי הבעל חי כשילך לפניו ילך אחר הראש, אבל כשילך לאחוריו ילך אחר הזנב וכן כשישראל הולכים לפניהם אל דרכי ה' ילכו אחר הראש, וישימו להם מנהיג זקן ונשוא פנים. אבל כשילכו לאחור ולא לפנים ויסורו מדרכי ה', ישימו להם מנהיג נביא מורה שקר וילכו אחר הזנב:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוא הזנב" - הוא השפל שבעם

"מורה" - המלמד לעשות שקר

"ונשוא פנים" - מי שהכל נושאים לו פנים לפי רוב החשיבות

מצודת ציון

"מורה" - מלמד כמו את מי יורה דעה (לקמן כח)

<< · מ"ג ישעיהו · ט · יד · >>