מ"ג ישעיהו טו ז



<< · מ"ג ישעיהו · טו · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כֵּן יִתְרָה עָשָׂה וּפְקֻדָּתָם עַל נַחַל הָעֲרָבִים יִשָּׂאוּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־כֵּ֖ן יִתְרָ֣ה עָשָׂ֑ה וּ֨פְקֻדָּתָ֔ם עַ֛ל נַ֥חַל הָעֲרָבִ֖ים יִשָּׂאֽוּם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על כן יתרה עשה" - על אשר יתרה עשה תבא עליו הפורענות הזה שהיו כפויי טובה שהרי בכמה מקומות עמד אברהם ללוט בצאתו מחרן ובלכתו למצרים ובזכותו שולח מתוך ההפכה ונלחם עליו עם אמרפל וחביריו והיה להם לגמול טובה לזרעו והם היו מונים אותם כשהגלה סנחריב לראובני ולגדי והיו ישראל בוכים ומתאוננים והיו אומרים להם על מה אתם מתאוננים והלא לבית אביכם אתם הולכים אברהם אביכם לא מעבר הנהר בא וזהו שנאמר (צפניה ב') שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון ועוד שסייעו את סנחריב שלש שנים שצר על שומרון הוא שנאמר (לקמן טז) בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כל כבוד מואב

"ופקדתם" - ת"י ותחומיהון דעל ימא מערבא יתנסיב והוא ל' מינוי כמו (מדבר ד) ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן כלומר ארצם שפקדתם עליה תלקח מהם

"על נחל הערבים ישאום" - יקחו האויבים אותם את הגבולין ועוד יש לפרש ופקדתם שאביא עליהם זה תהיה על נחל הערבים ישאום האויבים יגלו אותם אל ארץ בבל שהוא נחל ערבים שנאמר (תהלים קלז) על ערבים בתוכה תלינו כנורותינו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יתרה" - מלשון יתרון והוא ענין רבוי

"עשה" - ענינו הקבוץ והאסיפה וכן וישראל עושה חיל (במדבר כ"ד)

"ופקדתם" - מלשון פקדון וגניזה 

מצודת דוד

"יתרה עשה" - יתרון העושה ומרבית ההון שקבץ והממון הפקוד והגנוז אצלם את הכל ישאום על הנחל הגדלים שם ערבים להטמינם מעיני השודד תוך ענפי הערבים

"על כן" - בעבור כובד המלחמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על כן", ע"י שחרב הנהר וחוף האניות ולא יכלו לסחור בו, לכן "יתרה (אשר) עשה", הם דברים שגדלו במדינה יתר על הצריך שהיה דרכם להוליכם על האניות לחוץ.

"ופקדתם", דברים שהיו חסרים במדינה שהיו מוליכים אותם על האניות על מי נמרים לתוך המדינה, מעתה, "על נחל הערבים ישאום", ילך המסחר הזה על נחל מצרים, כי מלך אשור שכבש אותם הוליכם דרך נהר מצרים, שדרך שם הולכים ממדינת מואב אל אשור, (או כיון על נחלי בבל אם מלך בבל היה המחריב), והיא מליצה הלציית, על ששבת המסחר שלהם, וכל רכושם הלך שבי דרך נחל הערבים לארץ אויביהם, כאילו ע"י יבושת הנהר שלהם הוסב המסחר אל נהר אחר:

ביאור המילות

"יתרה עשה". אשר עשה, כמו בעבור זה עשה ה' לי, את הדרך ילכו בה:

"ופקדתם". מענין חסרון, ולא נפקד ממנו איש:

"נחל הערבים". הוא נחל מצרים, מלבוא חמת עד נחל הערבה (עמוס ו' יד), פרש"י נחל מצרים, או נחלי בבל כפרש"י פה, ששם היו ערבים גדלים (תהלות קלז), שדרכם לגדל אצל הנחל, ערבי נחל, (ויקרא כג, איוב מ', לקמן מד):
 

<< · מ"ג ישעיהו · טו · ז · >>