מ"ג ישעיהו ה כח



<< · מ"ג ישעיהו · ה · כח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר חִצָּיו שְׁנוּנִים וְכָל קַשְּׁתֹתָיו דְּרֻכוֹת פַּרְסוֹת סוּסָיו כַּצַּר נֶחְשָׁבוּ וְגַלְגִּלָּיו כַּסּוּפָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁ֤ר חִצָּיו֙ שְׁנוּנִ֔ים וְכׇל־קַשְּׁתֹתָ֖יו דְּרֻכ֑וֹת פַּרְס֤וֹת סוּסָיו֙ כַּצַּ֣ר נֶחְשָׁ֔בוּ וְגַלְגִּלָּ֖יו כַּסּוּפָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כצר" - ת"י כטינרא כמו צור "וגלגליו" - אופני מרכבותיו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שנונים" - חדודים

"דרוכות" - הדרך לדרוך ברגליו על הקשת למתחו היטב

"פרסות" - הוא כעין מנעלים

"כצר" - כסלע

"וגלגליו" - אופן העגלה

"כסופה" - רוח חזק 

מצודת דוד

"כסופה" - ימהרו ללכת כרוח סופה

"כצר" - חזקים כסלע ולא יתנגפו במרוצתם

"אשר חציו שנונים" - יהיה עם אשר חציו יהיה שנונים ר"ל יהיה מוכן למלחמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר", מוסיף והולך בציור מהירת ההליכה שאף לא יצטרך לעכב עד שילטוש החצים, כי יהיו "שנונים" מכבר ערוכים למלחמה, ואף גם לא יצטרך לדרוך הקשת במלחמה כי "קשתותיו דרוכות" מעצמן, וכ"ז משל מליציי איך יצליח האויב דרכו ולא יצטרך להתעכב עד שיחפו פרסות סוסיו בברזל, "כי פרסות סוסיו נחשבו כצר", כצורי החלמיש עד שלא יזוקו מן הסלעים ולא יצטרכו חיפוי, ולא זאת לבד אלא כי לא יצטרכו לסוסים כלל למשוך המרכבות, כי "גלגליו" ואופני מרכבותיו יהיו "כסופה", והם בעצמם ישאו המרכבות באויר, וכ"ז ציור איך יתקיים מ"ש ימהר יחישה מעשהו. מעתה מתחיל לצייר גבורת האויב ואכזרותו:

ביאור המילות

"אשר". בא לאמת הענין, כמו אשר שמעתי בקול ה' (ש"א טו):
 

<< · מ"ג ישעיהו · ה · כח · >>