מ"ג ישעיהו ה כט



<< · מ"ג ישעיהו · ה · כט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שאגה לו כלביא ושאג [ישאג] ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׁאָגָה לוֹ כַּלָּבִיא ושאג [יִשְׁאַג] כַּכְּפִירִים וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁאָגָ֥ה ל֖וֹ כַּלָּבִ֑יא ושאג יִשְׁאַ֨ג כַּכְּפִירִ֤ים וְיִנְהֹם֙ וְיֹאחֵ֣ז טֶ֔רֶף וְיַפְלִ֖יט וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שאגה" - אימה זו תהיה עליכם כמו לביא "ויפליט" - יצילנו לטרפו מיד כל הבאים להצילה יפליט (אישקמוצייר בלע"ז)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כלביא" - שם משמות האריה

"וינהם" - מלשון המייה

"ויפליט" - ענין הצלה 

מצודת דוד

"ואין מציל" - לא יהיה ביד מי להציל מידו

"שאגה לו" - להעם הזה

"ויפליט" - יציל הטרף לעצמו מיד הבא לחטוף מידו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שאגה לו", שאגת הלביא חזקה מן הכפיר שהוא גור אריות, אבל לעומת זה הכפיר מתמיד לשאוג בכל עת ולא כן הלביא, לעומת זה אומר, איכות שאגתו תהיה חזקה "כלביא, וישאג" בתמידות "ככפירים. וינהם", הארי נוהם במרירות רק בעת שאין לו טרף אבל הוא "ינהם אף שיאחז טרף", ר"ל הגם שישיג יחלק שלל לא תשבע נפשו, "ויפליט" את הטרף אל חוריו עד שלא יוכלו להצילו מידו, ומוסיף לאמר "ואין מציל", שלא ימצא מציל במציאות כלל כי אין מי יעמוד נגדו:

ביאור המילות

"שאגה לו". מורה יחוס הקנין. וישאג, מורה הפעולה:

"וינהם". הארי ישאוג בעת שיש לו טרף, הישאג אריה ביער וטרף אין לו, וינהום בעת שאין לו טרף ונוהם מחמת צער, ונהמת באחריתך:
 

<< · מ"ג ישעיהו · ה · כט · >>