מ"ג ישעיהו ג יב
<< · מ"ג ישעיהו · ג · יב · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַמִּי֙ נֹגְשָׂ֣יו מְעוֹלֵ֔ל וְנָשִׁ֖ים מָ֣שְׁלוּ ב֑וֹ עַמִּי֙ מְאַשְּׁרֶ֣יךָ מַתְעִ֔ים וְדֶ֥רֶךְ אֹרְחֹתֶ֖יךָ בִּלֵּֽעוּ׃
רש"י
"ונשים משלו בו" - נשים נואפות משלו בו כמו שאמר למטה יען כי גבהו בנות ציון והטו לבם לרעה לפיכך כל חלשים משלו בו ויונתן תירגם לשון נושים
"מאשריך" - מדריכיך שיש להם לאשרך בדרך טוב הם מתעים אותם
"בלעו" - קלקלומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נוגשיו" - לוחציו
"מעולל" - ענין שחוק ולעג
"מאשריך" - ענין דרך והלוך כמו אם תטה אשורי (איוב לא)
"מתעים" - מלשון תועה
"בלעו" - ענין השחתה
מצודת דוד
"בלעו" - משחיתים דרך הישר שהלכת בו מאז למען לא תשוב אליו וכפל הדבר במ"ש
"מאשריך" - המנהיגים המדריכים אותך המה מתעים אותך מדרך הישר
"נוגשיו מעולל" - הליצנים שבהם המה לוחצים אותם ומושלים בהם והנשים הנואפות המה משלו בהם כי הטו לב השרים אחרי דעתןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"עמי", דע כי "מאשריך" המוליכים אותך בדרך המאושר הם "מתעים" אותך מני דרך, ולא זאת לבד אלא כי גם "הדרך הישר שהלכת בו עד הנה בלעו" והשחיתו עד שלא יוכל עוד כלל ולא תוכל לשוב אליו כי נבלע ואיננו. ור"ל כי דרך התורה הוא הדרך הסלול הקבוע לרבים והם עקרי הדת ושרשיו, ומן הדרך הזה מתפשטים ארחות רבות ענפים וסעיפים, ומאשרי הזמן ההוא הטו את העם אל ארחות עקלקלות, והיו יראים פן יעזבו רוע דרכם ע"י הדרך הגדול שהוא עקרי הדת והאמונה, לכן השחיתו גם הדרך הזה במה שהתעום מעקרי האמונה ובזה סרו לאין מרפא. (ודבר פה נגד שני מיני ההצלחות, נגד הצלחה הגשמיית מהעושר והפרנסה אמר עמי נגשיו מעולל, ונגד ההצלחה הנפשיית בעבודת ה', אמר מאשריך מתעים):
ביאור המילות
"מעולל". למפרשים לצים או עוללים, היה צ"ל מעוללים בל"ר, ולדעתי פעל מעולל מוסב על עמי:
"ונשים". כתרגומו ורשיא, כמו נושים וכ"פ קצת מפרשים. וכן במדרש אסתר (בפסוק גם ושתי המלכה) וכ"כ (למעלה ה') כי נוגש בדבר שלא לקח כמו המס, ונושה בהלואה שלקח:
"מאשריך". פעל אשר על ההדרכה נבדל מריעיו במה שמיוחד על ההדרכה בדרך המאושר, ומ"ש ואל תאשר בדרך רעים (משלי ד' יט), ר"ל אל תחשוב שהוא דרך מאושר:
"ודרך ארחתיך". הדרך הגדול שמסתעפים ממנו ארחות הקטנים, כמו שכתבתי הבדלם (למעלה ב' ג'):
"בלעו". בלע בכבד מורה השחתה בכ"מ, והבדלו מן שחת במה שבלע מורה שנבלע עד שאינו ניכר עוד במציאות כלל, ובזה משתתף עם בלע בקל על הבליעה תוך גרונו, אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך (איוב ח'). אם אבלע (ואף) אם אשחית (ש"ב כ' כ'). ופה ר"ל שלא נשאר מן הדרך רושם כלל:<< · מ"ג ישעיהו · ג · יב · >>