פתיחת התפריט הראשי


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם

מנוקד: וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָם.

עם טעמים: וְנָתַתִּ֥י נְעָרִ֖ים שָׂרֵיהֶ֑ם וְתַעֲלוּלִ֖ים יִמְשְׁלוּ־בָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתתי נערים שריהם" - אלו בני אדם המנוערים מן המצות

"ותעלולים ימשלו בם" - שועלים בני אדם חלשים ואני אומר לפי פשוטו תעלולים ליצני בני אדם המתעוללים בהן ומבזין אותם כמו (איוב טו) ועוללתי בעפר קרני את אשר התעללתי (שמות י)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונתתי", נערים יהיו השרים, "ותעלולים", שהם המדות המגונות והתאוות הרעות "ימשלו בם", בהנערים המושלים, באופן שהעם יהיו משועבדים אל ממשלת נערים אשר הם משועבדים אל תאות לבבם, עד שתאות הנערים היא תנהיג את ההמון כולו. ובל תחשוב שהעם בעצמו יהיו בעלי נימוס וא"צ להנהגה, אומר:

ביאור המילות

"ותעלולים". שם תעלול מתאחד עם פעל התעולל שמורה תמיד על פעל מגונה יוצא מגדר המוסר וצומח מתכונה רעה אשר בנפש, וכמוהו שם תעלול תכונות רעות וציורים מגונים מושרשים בנפשות לא הטהרו לכל תאוה ומדה, ור"ל התכונות הרעות ימשלו בם בהנערים. להמפרשים יהיה תעלולים שם התואר, והוא נגד חקי הלשון, כי תעלול שם המקרה, וכן לקמן (ס"ו):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותעלולים" - הליצנים ימשלו בם ע"י ליצנותם בדברי שחוק

"נערים שריהם" - כי הנער לפי עזות נערותו ישתחרר בהם

מצודת ציון

"ותעלולים" - ענין שחוק ולעג כמו כי התעללת בי (במדבר כב)