מ"ג ישעיהו א טו
<< · מ"ג ישעיהו · א · טו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְפָרִשְׂכֶ֣ם כַּפֵּיכֶ֗ם אַעְלִ֤ים עֵינַי֙ מִכֶּ֔ם גַּ֛ם כִּֽי־תַרְבּ֥וּ תְפִלָּ֖ה אֵינֶ֣נִּי שֹׁמֵ֑עַ יְדֵיכֶ֖ם דָּמִ֥ים מָלֵֽאוּ׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ובפרשכם כפיכם" - בעת התפלה
"ידכם וגו'" - לפי שידיכם מלאים משפיכת דם
מצודת ציון
"אעלים" - מלשון העלמה והסתרהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"גם כי תרבו תפלה", שגדר מלת תפלה היא שפיכת הנפש במחשבה זכה וראויה, שאז הלא הכינותם לבבכם אלי, מ"מ "אעלים עיני מכם ולא אוכל לשמוע" תפלתכם מצד "שידיכם דמים מלאו" במה שאתם שופכים דם נקיים, ובזה רוע המעשים ישחיתו זכות הכונה, כי מתנאי העבודה השלימה ששניהם הפעל והמחשב יתקדשו לפי ה', ואם תשאלו ובמה נכף לה' ונרצה לפניו? הגיד לך אדם מה טוב, ואיך תשובו לה' ומה המה תנאי התשובה וגדריה, תחלה:
ביאור המילות
"ובפרשכם כפיכם". פרישת הכף הוא לתפלה בכ"מ (שמות ט' לג. מ' א'. ויקרא כב לח נד. עזרא ט' ה'). כי הדוכן יבא בלשון נשיאת כפים (ויקרא ט' כב) ולכן דברי חז"ל (ברכות לב) אסמכתא, וכן ברבה (בשלח פכ"ב) פי' על התפלה:
"תפלה". שרשו פלל, מורה על שפיטת כח הפנימי ושפיכת הנפש והדבקה בהעליון הבלתי ב"ת, ומצד זה עקר הוראתו על זוך הלב, טהרת הנפש, התנשאות הרוח, בדידת המחשבה, דבקות החלק בהכל הכולל בקשר אמיץ, ולא יבוא פעל זה מאדם לאדם (לבד לקמן מה יד עמש"ש), וזה גזרו והבדלו מיתר רעיו תחנה בקשה וכדומה:<< · מ"ג ישעיהו · א · טו · >>