מ"ג ישעיהו א טז
<< · מ"ג ישעיהו · א · טז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַֽחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ׃
רש"י
"רחצו הזכו הסירו חדלו למדו דרשו אשרו שפטו ריבו לכו" - י' אזהרות של ל' תשובה יש כאן כנגד עשרת ימי תשובה וכנגד עשרה מלכיות זכרונות ושופרות
"חדלו הרע" - חדלו ממעשים הרעים
"הרע" - כמו להרע א"צ לכתוב מלהרע שכן לשון המקרא נופל על ל' חדלה וחדל לעשות הפסח (במדבר ט) עד כי חדל לספור (בראשית מא מט) כלומר חדלה הספירה חדלה העשיה אף כאן תחדלו הרעהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הרע" - מלהרע
"הסירו וגו'" - לפי שרוע מעללי גבר עומדים מול ה' לקטרג עליו לזה אמר עשו תשובה ובזה תסירם מנגד עיני
"רחצו הזכו" - הסירו כתמות העון בתשובה
מצודת ציון
"הזכו" - מלשון זכות ובהירות
"חדלו" - מנעומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"הזכו". י"מ התפעל מנל"ה, ודגש הכ' לחסרון הד' הזדכו, ולאות הבנין, ולדעתם דגשות הזיי"ן זרה? וי"מ נפעל מהכפולים, ודגשות הז' לחסרון נו"ן הבנין, ודגשות הכ' להשלים הכפל. ולדעתם ראוי שתהיה המלה מלעיל, כמו הברו נושאי כלי ה'? לכן נראה כי מלה זו הורכבה בכונה מנל"ה והכפולים, כי ממשפט המליצה שרשו זכך, כי ריעו הוא רחצו. וממשפט הכונה הוא שיעשו מהעונות זכיות, כי הרחיצה היא כיבוס המדות ונקיותם ושרשו זכה, לכן הורכבה משניהם:<< · מ"ג ישעיהו · א · טז · >>