<< · מ"ג ישעיהו · א · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חׇדְשֵׁיכֶ֤ם וּמֽוֹעֲדֵיכֶם֙ שָֽׂנְאָ֣ה נַפְשִׁ֔י הָי֥וּ עָלַ֖י לָטֹ֑רַח נִלְאֵ֖יתִי נְשֹֽׂא׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נלאיתי" - ענין יגיעה כמו ומה הלאיתיך (מיכה ו)

"נשוא" - מלשון משא 

מצודת דוד

"חדשיכם" - זבחי חדשיכם וגו'

"לטורח" - למשא כבד המטריח עד שאני עיף לשאת את המשא ואמר בלשון הנופל באדם להשמיע האוזן כפי שהורגלה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חדשיכם", ר"ל וכ"ש חצי היום השני שאתם מיחדים לצרכיכם לאכול ולשתות שלכן קראו חדשיכם שלכם לצרכיכם, זה שנאה נפשי לגמרי, כי אין בו לא מעשה טובה ולא מחשבה, אחר שאינכם מתענגים לשם ה'.

"היו עלי לטורח", הדבר מצד עצמו היא טירחא בעיני, מצד שהוא נגד רצוני. וגם "נלאיתי נשא", מצד אורך הזמן שאתם מתמידים ושונים בחטא, (כי משא כבד יהיה למעמסה אף זמן מועט, וגם משא קל ילאה הנושאו זמן ארוך, וכ"ש הנושא משא כבד זמן ארוך):

ביאור המילות

"לטרח נלאיתי". מושג הטרחא היא בהנשוא, ומתאחד עם סבל ומשא ודומיהם, רק שנבדל מהם במה שכולל כל דבר שיקוץ בו האדם יהיה משא או הליכה או דבור. ומושג הלאות הוא בהנושא ומתאחד עם פעל יגע, עיף, עמל, רק שנבדל מהם במה שהוראתו המיוחד על פסיקת הכח בהחלט:
 

<< · מ"ג ישעיהו · א · יד · >>