פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חִרְבוּ כָּל פָּרֶיהָ יֵרְדוּ לַטָּבַח הוֹי עֲלֵיהֶם כִּי בָא יוֹמָם עֵת פְּקֻדָּתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חִרְבוּ֙ כׇּל־פָּרֶ֔יהָ יֵרְד֖וּ לַטָּ֑בַח ה֣וֹי עֲלֵיהֶ֔ם כִּי־בָ֥א יוֹמָ֖ם עֵ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כל פריה" - שריה כן דרך הנביאים להמשיל השרים לפרים אבירים ולעתודים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חרבו", אח"כ הכו בחרב את "כל הפרים", וקראו "הוי עליהם כי בא יומם" להשחט, ובא "עת פקדתם" הזמן לפקוד את עונם:

ביאור המילות

"חרבו". הרגו בחרב:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוי עליהם" - אוי להם כי בא יום גמולם עת זכרון עוונם

"ירדו לטבח" - כפל הדבר במ"ש

"כל פריה" - הם השרים

"חרבו" - הרגו בחרב

מצודת ציון

"חרבו" - מלשון חרב

"פריה" - ר"ל שריה וכן סבבוני פרים רבים (תהלים כ"ב)

"פקדתם" - ענין זכרון

<< · מ"ג ירמיהו · נ · כז · >>