מ"ג ירמיהו נ כו
<< · מ"ג ירמיהו · נ · כו · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֹּאוּ לָהּ מִקֵּץ פִּתְחוּ מַאֲבֻסֶיהָ סָלּוּהָ כְמוֹ עֲרֵמִים וְהַחֲרִימוּהָ אַל תְּהִי לָהּ שְׁאֵרִית.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֹּֽאוּ־לָ֤הּ מִקֵּץ֙ פִּתְח֣וּ מַאֲבֻסֶ֔יהָ סׇלּ֥וּהָ כְמֽוֹ־עֲרֵמִ֖ים וְהַחֲרִימ֑וּהָ אַל־תְּהִי־לָ֖הּ שְׁאֵרִֽית׃
רש"י
"פתחו מאבוסיה" - ת"י אבולהא שעריה ואין לו דמיון ומנחם חברו לשון אבוס
"סלוה" - דושו אותה
"כמו ערמים" - גרנותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מקץ" - מן הקצה
"מאבוסיה" - ענינו אוצר התבואה והוא מענין אבוס בעליו (ישעיהו א') שהוא מקום שיתנו בו מאכל הבהמות
"סלוה" - ענין רמיסה כמו סלית כל שוגים (תהלים קי"ט)
"ערמים" - אגודות שבלים כמו בטנך ערמת חטים (שיר השירים ז')
"והחרימוה" - מלשון חרם ואבדון
מצודת דוד
"והחרימוה" - אבדו וכלו אנשיה
"סלוה" - רמסו אנשיה כמו שרומסים על אגודות שבלים לדושם להוציא התבואה
"בואו לה מקץ" - מקצה המדינה בואו להלחם בה פתאום עד לא יכונו למלחמה
"פתחו מאבוסיה" - לקחת התבואות האצורים שמהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מקץ". בסוף המעשה:
"מאבוסיה". האבוס הוא מקום שעומדת הבהמה לאכול ולהתפטם, ומאבוס הם האוצרות ששם נמצאו התבואות המוכנים לתתם אל האבוס:
"סלוה". מענין הרמה כמו וישפכו סוללה:
"וערמים". גלים של תבואה כמו בטנך ערמת חטים:<< · מ"ג ירמיהו · נ · כו · >>