מ"ג ירמיהו נא יא
<< · מ"ג ירמיהו · נא · יא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים הֵעִיר יְהוָה אֶת רוּחַ מַלְכֵי מָדַי כִּי עַל בָּבֶל מְזִמָּתוֹ לְהַשְׁחִיתָהּ כִּי נִקְמַת יְהוָה הִיא נִקְמַת הֵיכָלוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָבֵ֣רוּ הַחִצִּים֮ מִלְא֣וּ הַשְּׁלָטִים֒ הֵעִ֣יר יְהֹוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ מַלְכֵ֣י מָדַ֔י כִּֽי־עַל־בָּבֶ֥ל מְזִמָּת֖וֹ לְהַשְׁחִיתָ֑הּ כִּֽי־נִקְמַ֤ת יְהֹוָה֙ הִ֔יא נִקְמַ֖ת הֵיכָלֽוֹ׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הברו" - מלשון ברור ונקי
"מלאו" - ענין קבוץ כמו קראו מלאו (לעיל ד)
"השלטים" - המגינים וכן כל שלטי הגיבורים (שיר השירים ד')
"העיר" - מלשון התעוררות
"רוח" - רצון
"מזמתו" - מחשבתו כמו כאשר זמם (דברים י"ט)
מצודת דוד
"כי נקמת וגו'" - רצה לומר הנקמה אשר הוא לוקח מבבל היא נקמת היכלו אשר שרפו באש ולא בעבור מה שעשה בבל לשאר העובדי כוכבים[1]
"העיר" - הנה ה' העיר רצון מלכי מדי והם דריוש וכורש חתנו אשר ירש המלכות אחרי מות דריוש
"מזמתו" - מחשבת ה' היא על בבל להשחיתה
"הברו החצים" - נקו החצים מן החלודה
"מלאו השלטים" - קבצו המגינים להביאם במלחמהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ירמיהו · נא · יא · >>
- ^ במקראות גדולות "נחמד למראה" כתוב "לשאר האומות" - ויקיעורך