מ"ג ירמיהו נא ו


<< · מ"ג ירמיהו · נא · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נֻסוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמַלְּטוּ אִישׁ נַפְשׁוֹ אַל תִּדַּמּוּ בַּעֲו‍ֹנָהּ כִּי עֵת נְקָמָה הִיא לַיהוָה גְּמוּל הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נֻ֣סוּ ׀ מִתּ֣וֹךְ בָּבֶ֗ל וּמַלְּטוּ֙ אִ֣ישׁ נַפְשׁ֔וֹ אַל־תִּדַּ֖מּוּ בַּעֲוֺנָ֑הּ כִּי֩ עֵ֨ת נְקָמָ֥ה הִיא֙ לַיהֹוָ֔ה גְּמ֕וּל ה֥וּא מְשַׁלֵּ֖ם לָֽהּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נוסו" - ישראל מתוך בבל

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי עת" - עתה באה העת לעשות נקמה בבבל ולשלם לה גמול הרעה

"נוסו" - אתם הבאים מארצות אחרות השוכנים עתה בבבל נוסו משם ומלטו כל איש את נפשו ואל תתעכבו שמה להיות נכרתים עמה בעוונה 

מצודת ציון

"תדמו" - ענין כריתה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נסו", עפ"ז מצוה לעמים אחרים אשר בתוכה שינוסו, "פן ידמו" ויכרתו "בעונה כי עת נקמה היא לה'",
  • א) מצד הנקמה,
  • ב) "מצד הגמול" כפי מה שעשו והרעו:

 

<< · מ"ג ירמיהו · נא · ו · >>