מ"ג ירמיהו נא ו


<< · מ"ג ירמיהו · נא · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נֻסוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמַלְּטוּ אִישׁ נַפְשׁוֹ אַל תִּדַּמּוּ בַּעֲוֺנָהּ כִּי עֵת נְקָמָה הִיא לַיהוָה גְּמוּל הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נֻ֣סוּ ׀ מִתּ֣וֹךְ בָּבֶ֗ל וּמַלְּטוּ֙ אִ֣ישׁ נַפְשׁ֔וֹ אַל־תִּדַּ֖מּוּ בַּעֲוֺנָ֑הּ כִּי֩ עֵ֨ת נְקָמָ֥ה הִיא֙ לַיהֹוָ֔ה גְּמ֕וּל ה֥וּא מְשַׁלֵּ֖ם לָֽהּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נוסו" - ישראל מתוך בבל

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תדמו" - ענין כריתה 

מצודת דוד

"כי עת" - עתה באה העת לעשות נקמה בבבל ולשלם לה גמול הרעה

"נוסו" - אתם הבאים מארצות אחרות השוכנים עתה בבבל נוסו משם ומלטו כל איש את נפשו ואל תתעכבו שמה להיות נכרתים עמה בעוונה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נסו", עפ"ז מצוה לעמים אחרים אשר בתוכה שינוסו, "פן ידמו" ויכרתו "בעונה כי עת נקמה היא לה'",
  • א) מצד הנקמה,
  • ב) "מצד הגמול" כפי מה שעשו והרעו:

 

<< · מ"ג ירמיהו · נא · ו · >>