פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשִׁלַּחְתִּי לְבָבֶל זָרִים וְזֵרוּהָ וִיבֹקְקוּ אֶת אַרְצָהּ כִּי הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב בְּיוֹם רָעָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשִׁלַּחְתִּ֨י לְבָבֶ֤ל ׀ זָרִים֙ וְזֵר֔וּהָ וִיבֹקְק֖וּ אֶת־אַרְצָ֑הּ כִּי־הָי֥וּ עָלֶ֛יהָ מִסָּבִ֖יב בְּי֥וֹם רָעָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וזרוה" - ונפצוה

"ויבוקקו" - וירוקנו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וזרוה", יסובבו אותה סביב כזר, וירוקנו את ארצה.

"כי היו עליה מסביב", שבאם רוצים שישאר שארית אין מקיפים רק מג' רוחות כמ"ש הרמב"ם בה' מלכים כדי שיוכלו לברוח מרוח הרביעית, אבל הם היו עליה מסביב:

ביאור המילות

"וזרוה". מענין זר זהב סביב, והוא עם זרים לשון נופל על הלשון:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי היו עליה" - האויבים יבואו עליה מסביב ביום בוא עליהם הרעה

"ושלחתי וגו'" - אשלח על בבל אנשים רודפים ומפזרים והם יפזרו אותם וירוקנו את ארצם כי את הכל יקחו

מצודת ציון

"זרים וזרוה" - ענין פזור כמו ואתכם אזרה בגוים (ויקרא כו)

"ויבוקקו" - ענין ריקות כמו הבוק תבוק (ישעיהו כ"ד)

<< · מ"ג ירמיהו · נא · ב · >>