מ"ג ירמיהו מח לז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כָל רֹאשׁ קָרְחָה וְכָל זָקָן גְּרֻעָה עַל כָּל יָדַיִם גְּדֻדֹת וְעַל מָתְנַיִם שָׂק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י כׇל־רֹאשׁ֙ קׇרְחָ֔ה וְכׇל־זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֤ל כׇּל־יָדַ֙יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־מׇתְנַ֖יִם שָֽׂק׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גדודות" - שריטות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"קרחה" - ענין מריטת השער

"גרועה" - מלשון גרעון וחסרון

"גדודות" - ענין שריטה כמו עד מתי תתגודדי (לעיל מז) 

מצודת דוד

"שק" - כיסוי שק וגם הוא ענין צער ואבל

"גרועה" - יתלשו השערות ונחסר מהם

"גדודות" - שריטות בבשר מחמת צער ואבל

"קרחה" - כי ימרטו שערות ראשה וישאר קרח

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לז-לח) "כי כל ראש קרחה", וכו' "על גגות מספד" וכו' וכן ישעיה (י"ד ב' ג') "כלה מספד כי שברתי את מואב", הם סופדים על ששברתיו כמו ששוברים את "הכלי" אשר "אין חפץ בו" ואינו ראוי עוד לתשמיש, ששוברים אותו שלא ע"מ לתקן:

ביאור המילות

"גדודות". שם האחד ממנו ג¡דוד¢ה במשקל מלוכה: