מ"ג ירמיהו מד יט
<< · מ"ג ירמיהו · מד · יט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִי אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִֽי־אֲנַ֤חְנוּ מְקַטְּרִים֙ לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֔יִם וּלְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִ֑ים הֲמִֽבַּלְעֲדֵ֣י אֲנָשֵׁ֗ינוּ עָשִׂ֨ינוּ לָ֤הּ כַּוָּנִים֙ לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ וְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִֽים׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"להעציבה" - ר"ל לשמח אותה ואמר על דרך הכינוי וכאומרות מה זה תוכיח לאנשינו למען ימחו בידינו וכי אין דעתם עמנו
"וכי אנחנו" - זהו מאמר הנשים המקטרות לבדן שאמרו וכי מה שאנחנו מקטרים וזהירות להסך לה נסכים האם מבלעדי דעת אנשינו עשינו למלכת השמים מיני מאכל
מצודת ציון
"המבלעדי" - ענינו כמו זולת וכן מבלעדי אישך (במדבר ה')
"אנשינו" - בעלינו
"כונים" - מין מאכל ויתכן שנקרא כן על כי עשאום בכוונת הלב ותקון רב וכן לעשות כוונים (לעיל ז')
"להעציבה" - מלשון עצבון והוא דרך כנוי על השמחהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"מלכת השמים". עי' (למעלה ז' י"ח):
"כונים". עי' למעלה שם:
"להעציבה" מענין עצבים:<< · מ"ג ירמיהו · מד · יט · >>