מ"ג ירמיהו מד יט


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִי אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִֽי־אֲנַ֤חְנוּ מְקַטְּרִים֙ לִמְלֶ֣כֶת הַשָּׁמַ֔יִם וּלְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִ֑ים הֲמִֽבַּלְעֲדֵ֣י אֲנָשֵׁ֗ינוּ עָשִׂ֨ינוּ לָ֤הּ כַּוָּנִים֙ לְהַ֣עֲצִבָ֔הֿ וְהַסֵּ֥ךְ לָ֖הּ נְסָכִֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"המבלעדי אנשינו" - שלא מדעתם "כוונים להעציבה" - דפוסים בדמות עצבים (עצבים דמות עלמה כמו לעיל כב)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"המבלעדי" - ענינו כמו זולת וכן מבלעדי אישך (במדבר ה')

"אנשינו" - בעלינו

"כונים" - מין מאכל ויתכן שנקרא כן על כי עשאום בכוונת הלב ותקון רב וכן לעשות כוונים (לעיל ז')

"להעציבה" - מלשון עצבון והוא דרך כנוי על השמחה 

מצודת דוד

"להעציבה" - ר"ל לשמח אותה ואמר על דרך הכינוי וכאומרות מה זה תוכיח לאנשינו למען ימחו בידינו וכי אין דעתם עמנו

"וכי אנחנו" - זהו מאמר הנשים המקטרות לבדן שאמרו וכי מה שאנחנו מקטרים וזהירות להסך לה נסכים האם מבלעדי דעת אנשינו עשינו למלכת השמים מיני מאכל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכי אנחנו מקטרים" ר"ל וכי תחשוב שזאת יעשו הנשים הסכלות מדעת עצמן, עד שמסכלותן יעשו זאת לשם אלהות ועבודה, "וכי מבלעדי אנשינו עשינו לה כונים" הלא זאת עשינו בידיעת אנשינו שהם חכמים ונבונים, ולא לשם אלהות רק "כונים" עשינו דמות שיהיה מכוון אל שפע הכוכב להיות כעין עצב ודפוס אל הכוכב שיריק עליו ברכתו, ועל מכוון זה הסכנו נסכים לא על כוונת אלהות ולשם עבודה:

ביאור המילות

"מלכת השמים". עי' (למעלה ז' י"ח):

"כונים". עי' למעלה שם:

"להעציבה" מענין עצבים: