" וכו' ר"ל כל הנשים היו מקטרות לאלהים אחרים רק רבות עשו זה שלא מדעת בעליהן, ולכן "
", שהם היו נוגעים בדבר, והנשים ענו כולן, וכן העם היושבים בפתרוס ענו ג"כ כולם שהם קטרו כולם האנשים והנשים:
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(טז-יז) "
הדבר" וכו' "
כי עשה נעשה", הם הכחישו גוף הראיה שלו שהוכיח שהקיטור היה סבה להרעות שבאו עליהם, והם אמרו בהפך שהלא בימי אחז ומנשה שהתמידו בע"א לא באה הרעה רק בימי צדקיהו שאז לא התמידו בע"א כי רוב העם עבדו את ה' ושמעו לדברי הנביאים ולמה באה הרעה בימיו, מזה הוכיחו להפך שהקיטור היה מועיל ומגין בעדם ובעת התרשלו ולא הקטירו למלכת השמים באה עליהם הרעה, כי הקיטור היה אצלם כעין טלמסאות שהוא מסוגל להוריד על ארצם שפע הכוכבים והמזלות ממגד שמים מטל וגשמי ברכה וחשבו שע"י שהניחו מלקטר חסרו כל, וז"ש "
כי עשה נעשה" וכו' "
לקטר למלכת השמים כאשר עשינו ונשבע לחם, ומאז חדלנו לקטר חסרנו כל", זאת שנית טענו שהם אינם משתחוים למלכת השמים לשם אלהות כי מאמינים בה' ובהשגחתו ובנביאיו, רק שזה מועיל לדעתם בענין סגוליי, וז"ש "
כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים" ולא לשם אלהות רק "
כאשר עשינו אנחנו ואבותינו בערי יהודה" שהיה רק "
לקטר למלכת השמים" קיטור סגוליי לבד וכעין מלאכה להוריד השפע מצד שהשמש היא המולכת בשמים, וממנה תבא התבואה והפירות, שהנסיון הוכיח שמועיל כי "
ונשבע לחם", שעי"ז בא שפע הטל והמטר והפראת התבואה, ובכ"ז "
ונהיה טובים" ר"ל טובים לאלהים, כי לא היה בזה הכחשה לאל ממעל ולכן "
רעה לא ראינו":
פסוק יז
• לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
פסוק יח
• לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ומן אז חדלנו לקטר חסרנו כל", וא"כ הורה הנסיון הפך דבריך:
פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וכי אנחנו מקטרים" ר"ל וכי תחשוב שזאת יעשו הנשים הסכלות מדעת עצמן, עד שמסכלותן יעשו זאת לשם אלהות ועבודה, "
וכי מבלעדי אנשינו עשינו לה כונים" הלא זאת עשינו בידיעת אנשינו שהם חכמים ונבונים, ולא לשם אלהות רק "
כונים" עשינו דמות שיהיה מכוון אל שפע הכוכב להיות כעין עצב ודפוס אל הכוכב שיריק עליו ברכתו, ועל מכוון זה הסכנו נסכים לא על כוונת אלהות ולשם עבודה:
ביאור המילות
"מלכת השמים". עי' (למעלה ז' י"ח):
"כונים". עי' למעלה שם:
"
להעציבה" מענין עצבים:
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ויאמר ירמיהו, על הגברים" הם אלה שידעו שנשיהם מקטרות, "
ועל כל הנשים ועל כל העם" הם היושבים בפתרוס כנ"ל ט"ו, "
העונים אותו דבר" כי עתה לא אמר עדיין נבואה בשם ה' עד אח"ז, רק אמר דברי עצמו תשובה לעומת תשובתם:
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הלא את הקטר" השיב להם,
- א) שמ"ש שהם אין מקטירים לשם אלהות רק בענין סגוליי, הלא גם בערי יהודה היה קטור כזה כמו שאתם מקטרים, ובכ"ז חרה אף ה', מבואר שהקטור הזה הוא תועבה בעיני ה',
- ב) מה שטענו מדוע לא הענישם ה' בעת שהתמידו לעבוד ע"א והענישם בעת שהתרשלו בזה "הלא את הקטר אשר קטרתם אתם ואבותיכם" שגם אתם קטרתם כמו אבותיכם שהגם שבימי יהויקים וצדקיה לא התמידו בע"א כבימי מנשה הקטור היה מתמיד בהם תמיד, ומה שלא העניש אתכם תיכף בימי אחז ומנשה כי "אותם זכר ה'":
ביאור המילות
"
אותם זכר ה' ותעלה על לבו". העלאה על לב קטנה מן הזכירה כמ"ש
(ישעיה סס"ה י"ז) ולא תזכרנה ולא תעלינה על לב, רק פה כל פעל י"ל נשוא אחר, שלכן אמר ותעלה בלשון נקבה, שקאי על הנקמה, את המעשים זכר ועי"כ עלתה על לבו ציור הנקמה והעונש, וכן לקמן נ"א זכרו ה' וירושלים תעלה על לבבכם, ר"ל להתעסק בבנינה, שמעלה על לב לעשות דבר:
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ולא יוכל עוד לשאת" שה' המתין עד שנתמלאה הסאה ומשא העונות היה מרובה וכבד מאד עד שלא יכול שאתו מפני כבדו, ואז כשנתמלאה הסאה בא העונש "
ותהי ארצכם לשמה", וזה עצמו ראיה על גודל העון בעיני ה' עד שלא העניש תיכף שזה ממדת הרחמים כמ"ש רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה ע"כ אפקד עליכם וכו', אבל בחטא ע"ז שהוא גדול מאד המתין עד שנתמלאה הסאה כדי שיכלה אותם ויכריתם באפו ובחמתו:
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
מפני", ר"ל ומה שנתן לפניכם מכשול לטעות שהרעה באה במקרה, ולא העניש אתכם תיכף בימי מנשה כדי שתדעו שבאה הרעה בהשגחה, השיב לזה,
- א) "מפני אשר קטרתם" שבחטא גדול כזה מעלים העונש מן האדם ומקשה לבו להאבידו,
- ב) "ואשר חטאתם" גם ביתר העבירות,
- ג) "ולא שמעתם בקול ה'" שהנביאים הודיעו לכם שהעונש יבוא בהשגחה על החטא,
- ד) "ובתורתו" וכו' "לא הלכתם" שאם הייתם יודעים את התורה היה נודע לכם שה' יעניש את החוטא "על כן קראת אתכם הרעה כיום הזה" מכל אלה הטעמים תחשבו היום שהרעה באה לכם במקרה ולא בהשגחה שאם לא כן היה ה' מעניש אתכם באופן שתשיגו שהרעה אינה מקרית רק השגחיית:
ביאור המילות
"
קראת". מענין מקרה, וגדר המקרה שבא בלא סבה ובלא כונת מכוון, ועי' בפי':
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ויאמר ירמיהו" עד עתה השיב מדעתו והתוכח עמהם, עתה א"ל נבואה בשם ה', ועז"א "
שמעו דבר ה'":
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כה אמר ה', אתם ונשיכם", ר"ל אין לכם תירוץ שרק נשיכם עשו זאת כי אתם עוסקים בע"א עם נשיכם, וכן אין לכם תירוץ שלא הסכימו מעשיכם עם דבריכם, כי "
ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם", באופן שהסכימו לעבירה כל הבית, האיש והאשה, וכל הגוף הדבור והמעשה, וגם "
לאמר עשה נעשה את נדרינו" ר"ל שבמ"ש
(פסוק י"ז) עשה נעשה את אשר יצא מפינו מבואר שחושבים זה כנודר לדבר מצוה שלא יחל דברו, ומבואר כי תעבדו הע"א לשם קדושה ואלהות, ולא היה דבור לבד, "
כי הקים תקימנה את נדריכם" ר"ל כי הנדר מועיל בו חרטה אם אינו מקיימו נעקר מעיקרו, אבל אתם תקימו אותו וכן "
עשה תעשינה" לקיימו בפועל:
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
לכן" וכו' "
הנני נשבעתי" הוא גזר דין שיש בו שבועה, "
אם יהיה עוד שמי נקרא" ר"ל שכן תשכחו את ה' באמת עד שתהיו כעכו"ם גמורים לכל דבריכם:
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הנני שוקד עליהם", נגד שאמר שהעם שרצו לשוב מא"י למצרים תשיגם הרעה הכללית שתשיג את אנשי מצרים, מוסיף שאני שוקד עליהם לעשות להם רעה מיוחדת עד שיתמו לגמרי:
פסוק כח
• לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ופליטי חרב ישובון" הפליטים שזכר למעלה שישובו יהיו "
מתי מספר, וידעו דבר מי יקום ממני ומהם" ר"ל אם יקומו דבריהם ממני או יקומו דברי מהם, ר"ל נראה למי היכולת להקים דברו, אם יקימו הנדר שנדרו, או אקים אנכי הגזירה שגזרתי:
פסוק כט
• לפירוש "פסוק כט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כט-ל) "
וזאת לכם האות", ר"ל שאם היה מלך בבל כובש את מלך מצרים במלחמה חוץ לארצו לא היה מכלה את יושבי המדינה, אבל ע"י "
שאני פוקד עליכם במקום הזה", שנבוכדנצר בא עד מצרים ופרעה נסגר במצור כמו צדקיהו, ולכן כשכבשו הרג כל אנשי המקום ע"י רב טבחים כמו שעשה בירושלים, וז"ש "
הנני נותן את פרעה כאשר נתתי את צדקיהו":
