מ"ג ירמיהו מד יא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה ולהכרית את כל יהודה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי שָׂם פָּנַי בָּכֶם לְרָעָה וּלְהַכְרִית אֶת כָּל יְהוּדָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֗ן כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֨י שָׂ֥ם פָּנַ֛י בָּכֶ֖ם לְרָעָ֑ה וּלְהַכְרִ֖ית אֶת־כׇּל־יְהוּדָֽה׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


מצודת דוד

"שם פני" - אשים השגחתי בכם להביא הרעה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק



"לכן הנני שם פני בכם לרעה", כי בחורבן ירושלים היו פני ה' וכוונתו לטובה, ושיהיו כזריעה שבהפסד הזרע יוציא פרי תבואה (כנ"ל סי' ל"ב), אבל בכם אשים פני רק לרעה ולא כזריעה רק "להכרית את כל יהודה":