פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חי אני נאם יהוה כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני כי משם אתקנך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חַי אָנִי נְאֻם יְהוָה כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חַי־אָ֘נִי֮ נְאֻם־יְהֹוָה֒ כִּ֣י אִם־יִהְיֶ֞ה כׇּנְיָ֤הוּ בֶן־יְהֽוֹיָקִים֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה חוֹתָ֖ם עַל־יַ֣ד יְמִינִ֑י כִּ֥י מִשָּׁ֖ם אֶתְּקֶֽנְךָּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חותם על יד ימיני" - חקוק וחתום בתוך בשר זרועי

"אתקנך" - אנתקך לשון התיקם כצאן לטבחה (לעיל יב) עד התיקנו אותם (יהושע ח) והנו"ן יתירה בו ומדרש אגדה במקום שנתק נתקן שעשה תשובה בבבל ונשאל הקב"ה על שנשבע כתבו את האיש הזה ערירי (כאן) ונולד לו זרובבל בבבל ונאמר לו על פי הנביא ביום ההוא אקחך זרובבל בן שאלתיאל עבדי ושמתיך כחותם (לקמן סוף מ"ג) כלפי שאמר לאביו אם יהיה חותם על יד ימיני אנתקנו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חי אני נאום ה'" באר שזה היה מפני שנגזר עליו גזר דין בשבועה, "כי אם יהיה כניהו" (מפני שהוא "בן יהויקים" שלכן נגזרה עליו הגזרה ולכן הגלהו נבוכדנצר בעון אביו) "חותם על יד ימיני", ר"ל כי בנבואת חגי (ב' כ"ג) אמר ביום ההוא אקחך זרובבל ושמתיך כחותם, שהמלך המשיח עתיד להיות כחותם על ימין ה', כמו שעל החותם יפתח שם האדון ויודיע מי הוא, כן ע"י מעשה המשיח יפתח שם ה' וידעו נפלאותיו בעולמו, עז"א הגם שלעתיד יהיה כניהו חותם על יד ימיני, כי מזרעו יצא המשיח, בכל זה עתה "משם אתקנך" אנתק החותם לעת עתה מן הימין, וגם רמז במלת אתקנך ענין תיקון, שהתיקון שיהיה כחותם יבא משם מגלות בבל, שם תצרף בכור הברזל והיסורים עד יתוקן שיצמח צמח מזרעו, להיות כחותם תכנית[1] על ימין ה':


ביאור המילות

"אתקנך". שרש נתק, וראוי אנתקך, ונשלם הנון הראשונה בדגש והאחרונה נוספה, וחז"ל דרשו הנו"ן היתירה מענין תיקון במקום שנתק שם נתקן שנולד לו זרובבל בבית האסורים, ועי' בפי':

 



מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משם אתקנך" - עכ"ז אסיר אותך מן היד ולפי שהמשילו לטבעת שחותמין בו אמר לשון הנופל בטבעת ור"ל אף שאתה מזרע דוד מ"מ אעזבך

"חותם" - טבעת כמו שחותמין בו אגרות הנתון תמיד על יד הימין ואין מזיזה ממנה ואחז במשל בדרך הנהוג בבן אדם

מצודת ציון

"כניהו" - הוא יכניה והוא יהויכין

"חותם" - כן נקראת הטבעת שחותמים בה האגרות וכן חותמך ופתילך (בראשית לח)

"אתקנך" - ענין העתקה והסרה


  1. ^ הוא מלשון הכתוב בספר יחזקאל (פרק כח פסוק יב) בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל מֶלֶךְ צוֹר וְאָמַרְתָּ לּוֹ כֹּה אָמַר ה' אלקים אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית מָלֵא חָכְמָה וּכְלִיל יֹפִי: ומפרש שם המלבי"ם בחלק באור המלים "חותם תכנית - החותם חקוק עליו שם האיש וצורתו, ואם בא הכל בכיון נקרא חותם תכנית, והכ"ף שורש מענין תוכן לבנים, או בא מן כן, תבנית מן בנה, והתי"ו במשקל השם, ר"ל שמכוין היטב אל האיש שצורתו נחתם בו:" -- ויקיעורך