מ"ג ירמיהו כב כב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל רֹעַיִךְ תִּרְעֶה רוּחַ וּמְאַהֲבַיִךְ בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ כִּי אָז תֵּבֹשִׁי וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל רָעָתֵךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־רֹעַ֙יִךְ֙ תִּרְעֶה־ר֔וּחַ וּֽמְאַהֲבַ֖יִךְ בַּשְּׁבִ֣י יֵלֵ֑כוּ כִּ֣י אָ֤ז תֵּבֹ֙שִׁי֙ וְנִכְלַ֔מְתְּ מִכֹּ֖ל רָעָתֵֽךְ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל רועיך" - כל מלכיך "תרעה רוח" - רוח קדים תרוצצם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי אז" - כאשר ילכו המה בשבי תבושי מכל רעתך אשר עזבת את ה' ובטחת עליהם

"ומאהביך" - הם אשור ומצרים וכפל הדבר במ"ש

"כל רועיך" - אשור ומצרים שהיו רועים ומנהיגים אותך ישבר אותם הרוח ועל נ"נ יאמר כי הוא ישברם 

מצודת ציון

"תרעה" - ענין שבירה כמו תרועם בשבט ברזל (תהלים ב)

"ונכלמת" - מלשון כלימה וחרפה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל", אבל אחר שתראה אחרית דבר, "שכל רועיך" ומלכיך" תרעה רוח", ותראה שנ"נ הגלה את יהויכין ואת החרש והמסגר ואח"כ את יהויקים, "אז תבושי מכל רעתך", אחר שנגעה חרב עד הנפש:

ביאור המילות

"רועיך". הרועים הרוח תרעה אותם ותאכלם:

"תבושי ונכלמת". הבושה מעצמו והכלימה ע"י אחרים (כנ"ל ג' כ"ה):