מ"ג ירמיהו כב יג


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹי בֹּנֶה בֵיתוֹ בְּלֹא צֶדֶק וַעֲלִיּוֹתָיו בְּלֹא מִשְׁפָּט בְּרֵעֵהוּ יַעֲבֹד חִנָּם וּפֹעֲלוֹ לֹא יִתֶּן לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֣וֹי בֹּנֶ֤ה בֵיתוֹ֙ בְּֽלֹא־צֶ֔דֶק וַעֲלִיּוֹתָ֖יו בְּלֹ֣א מִשְׁפָּ֑ט בְּרֵעֵ֙הוּ֙ יַעֲבֹ֣ד חִנָּ֔ם וּפֹעֲל֖וֹ לֹ֥א יִתֶּן־לֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוי בונה ביתו" - על יהויקים הוא אומר שהוא היה רשע וסוף הענין מוכיח לכן כה אמר ה' אל יהויקים וגו'

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ועליותיו" - מלשון עליה והם החדרים שהמה ממעל

"ופועלו" - רצה לומר שכר הפעולה 

מצודת דוד

"הוי בונה" - יש להתאונן על זה שבנה ביתו בלא צדק ועליות הבית בנה בלא משפט כי עבד ברעהו חנם כי לא הקדים לו שכרו ואף אחר העבודה לא נתן לו שכר פעולתו ועל יהויקים הוא אומר כמפורש בסוף הענין

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הוי בונה ביתו", מנבא על יהויקים, שבנה לו בית מלכות ולא שלם שכר הפועלים, והנה מן הדין שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף, ובעת שבנה הבית לא הוטל עליו עדיין מצד המשפט לשלם להפועלים שבנו בקבלנות, אבל היה ראוי שישלם להם תחלה מצד הצדק שהוא לפנים משורת הדין ובנה "הבית בלא צדק", אבל בעת שבנה "העליה" שכבר נגמר הבית כבר היה מחויב מצד המשפט לשלם להפועלים וכשלא שלם "בנה בלא משפט, ברעהו" יש הבדל בין שכר לפעולה, שהשכר הוא לפי מה שהשוה א"ע עמו, כמו שכר שכיר, והפעולה הוא לפי מה שפעל ועשה הגם שלא השוה א"ע עמו, והוא "ברעהו יעבד חנם" ולא לבד שלא יתן שכרו כי לא השוה א"ע עמו כי גם "פועלו לא יתן לו":

ביאור המילות

"צדק, משפט". המשפט הוא לפי הדין, והצדק לפנים משורת הדין (אילת השחר סי' תקי"ז):

"ופעלו". ההבדל בין שכר לפעולה בארתי בס' התו"ה (קדושים סי' ל') ובכ"מ: