מ"ג ירמיהו י יא

<< · מ"ג ירמיהו · י · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּדְנָה תֵּאמְרוּן לְהוֹם אֱלָהַיָּא דִּי שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן תְּחוֹת שְׁמַיָּא אֵלֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּדְנָה֙ תֵּאמְר֣וּן לְה֔וֹם אֱלָ֣הַיָּ֔א דִּֽי־שְׁמַיָּ֥א וְאַרְקָ֖א לָ֣א עֲבַ֑דוּ יֵאבַ֧דוּ מֵאַרְעָ֛א וּמִן־תְּח֥וֹת שְׁמַיָּ֖א אֵֽלֶּה׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

דְנָא פַתְשֶׁגֶן אִגַרְתָּא דִשְׁלַח יִרְמִיָה נְבִיָא לְוַת שְׁאָר סָבֵי גַלְוָתָא דִי בְּבָבֶל וְאִם יֵמְרוּן לְכוֹן כַּשְׂדָאֵי דְאַתּוּן בֵּינֵיהוֹן פְּלָחוּ לְטַעֲוָתָא בֵּית יִשְׂרָאֵל כְּדֵין תְּתִיבוּ וּכְדֵין תֵּימְרוּן לְהוֹן טַעֲוָן דְּאַתּוּן פְלָחִין לְהוֹן טַעֲוַת דְלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ אִינוּן מִן שְׁמַיָא לָא יָכְלִין לְאַחָתָא מִטְרָא וּמִן אַרְעָא לָא יָכְלִין לְצַמָחָא פֵרִין אִינוּן וּפָלְחֵיהוֹן יֵיבְדוּ מֵאַרְעָא וְיִשְׁתֵּיצוּן מִן תְּחוֹת שְׁמַיָא אִלֵין:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"כדנה תאמרון" - אגרת היא ששלח ירמיהו ליכניה וגלותו בגולה להשיב לכשדים ארמית תשובה אם אומרין להם לעבוד עכו"ם

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

"כדנה" - כזאת

"להום" - להם ומצאנו בלשון ארמי המ"ם במקום הנו"ן כמו וכן אמרין להום (עזרא ה)

"אלה" - בזה לשון ארמי כלשון עברי וכן אלה מאניא (שם) 

מצודת דוד

"כדנה" - כן אמר הנביא לישראל שיאמרו אל עכו"ם העובדים לצבא השמים

"אלהים" - האלהים אשר לא עשו את השמים ואת הארץ יהיו נאבדים מן הארץ ומתחת השמים האלה שעשה המקום ב"ה ר"ל מהראוי שיהיה נאבד מהם שם אלהות בכל המקומות שברא אלהי האמתי כי מה להם בהמקומות האלה (ולפי שכן צוה לומר להכשדים אמר בלשון ארמי לשון שמכירים בו הכשדים ולזה פתח ואמר כדנה תאמרון להום ג"כ בלשון ארמי)

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"כדנה תאמרון להום", אחר שהם מודים שה' הוא ברא את השמים ואת הארץ א"כ איך תכנו את האלילים בשם אלהים, אחר שלא בראו דבר?, ואף אם תאמרו שבראו עולמות אחרים, מ"מ אחר "ששמיא וארקא לא עבדו", ר"ל השמים והארץ שאנו בם, א"כ "יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה", ר"ל מה להם בשמים וארץ אלה שלא בראו, ישכנו בשמים וארץ האחרים שבראו אותם, לא במקום שאינו שלהם?:

ביאור המילות

"ארקא, ארעא". תרגום של ארץ הוא ארעא, שהוא מענין תחתית, כמו ומלכותא אחרא ארע מנך (דניאל ב' ל"ט), והעתק של ארץ מענין מרוצה הוא ארקא, כמו ערק ואזל לאגמא, וכן בלה"ק העורקים ציה (איוב ל"ו), שהוא לפירושי מרוצה סבובית:

 

<< · מ"ג ירמיהו · י · יא · >>