פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לשום ארצם לשמה שרוקת [שריקות] עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָשׂוּם אַרְצָם לְשַׁמָּה שרוקת [שְׁרִיקוֹת] עוֹלָם כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיָנִיד בְּרֹאשׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָשׂ֥וּם אַרְצָ֛ם לְשַׁמָּ֖ה שרוקת שְׁרִיקֹ֣ת עוֹלָ֑ם כֹּ֚ל עוֹבֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשֹּׁ֖ם וְיָנִ֥יד בְּרֹאשֽׁוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שריקות" - העובר על חרבות שראה כבר בבניינים טובים רגיל לשרוק

"ישום" - יתמה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לשום ארצם לשמה", ולא לפי שעה רק "שריקות עולם" לימים רבים, עד שכל עובר ישום וכו', זה יהיה עונש הארץ, ועונש העם יהיה כי.


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישום" - יתמה על השממון ויניד בראש כדרך המתמיה

"שריקות עולם" - זמן רב ישרקו על חורבנה ושממותה

"לשום" - וזהו הוא סבה לשום ארצם לשממה

מצודת ציון

"שריקות" - ענין השמעת קול בקבוץ השפתים כשרואים דבר חשוב שנחרב וכן שרקו ויניעו ראשם (איכה ב)

"ישום" - ענין תמהון כמו פנו אלי והשמו (איוב כא)

"ויניד" - מלשון הנדה והנעה