פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׁב הַגּוֹי הַהוּא מֵרָעָתוֹ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלָיו וְנִחַמְתִּי עַל הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׁב֙ הַגּ֣וֹי הַה֔וּא מֵרָ֣עָת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עָלָ֑יו וְנִֽחַמְתִּי֙ עַל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָשַׁ֖בְתִּי לַעֲשׂ֥וֹת לֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מרעתו אשר דברתי עליו" - מעבירות שבידו אשר בשבילו דברתי עליו לנתוש ולנתוץ (אשרפורק"י בלע"ז)

"ונחמתי" - וחשבתי מחשבה אחרת

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושב הגוי ההוא" כדי שישוב בתשובה ואז "ונחמתי על הרעה", ואמר "ושב מרעתו אשר דברתי עליו" ר"ל הגם שישוב רק מסבת יראת העונש מפני שמתירא מן הרעה שגזרתי, בכ"ז תועיל התשובה הזאת לבטל את הגזרה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונחמתי" - אז בהרגע ההיא אני מתנחם על הרעה ולא אביאה

"ושב" - כאשר שב הגוי ההוא מהרעה אשר בעבורה גזרתי עליו האבדון

מצודת ציון

"ונחמתי" - ענין הפוך מחשבה

<< · מ"ג ירמיהו · יח · ח · >>