מ"ג ירמיהו יז ט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָקֹ֥ב הַלֵּ֛ב מִכֹּ֖ל וְאָנֻ֣שׁ ה֑וּא מִ֖י יֵדָעֶֽנּוּ׃

"עקוב הלב" - מלא תואנה ועקובה מכל רעה

"ואנוש" - לשון חולי וחליו הוא זה

"מי ידענו" - הוא סבור מי ידענו אני ה' חוקרו

"עקוב" - ענין עקום ועוות וכן כל אח עקוב יעקוב (לעיל ט)

"ואנוש" - ענין מכאוב חזק כמו אנוש חצי (איוב לד)

"עקוב הלב" - עם כי לב האדם הוא מעוקם ומעוות יותר מכל איבריו ויש לו מכאוב חזק ר"ל דעה נפסדת לחשוב מי הוא היודע תעלומות לבי אם הוא בוטח באמת או לא

"עקב", ר"ל ואם תשאל הלא ראינו שיש בוטחים בה' ובלתי מצליחים, ע"ז משיב שתי תשובות:

שיש בוטח בנגלה ולא במצפונו, כי צריך שיהיה הבטחון בלב שלם, לא במרמה כי "הלב עקב מכל",

כל הציורים הרעים והמדות הרעות אורבים על הלב שהוא כח הממשלה אשר בנפש ומעלים אליו ציורים רעים לכל עון ולכל חטאת, "ואנוש הוא" והלב עצמו לב אנושי המוכן להתהפך בכל רגע ורגע לפי הציורים שימשלו אז בנפש,

"ומי ידענו", שאם ידמה לך מנגלהו שהוא בוטח בה' אינך יודע מחשבותיו, אבל

"עקוב". נרדף עם מארב, וגדרו שמסבב את הנארב בתחבולותיו (ישעיהו מ ד). ור"ל הלב מסובב מכל רע, ומלת "אנוש" מענין איש ואנוש: