פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָה֙ כְּעַרְעָ֣ר בָּעֲרָבָ֔ה וְלֹ֥א יִרְאֶ֖ה כִּֽי־יָ֣בוֹא ט֑וֹב וְשָׁכַ֤ן חֲרֵרִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֶ֥רֶץ מְלֵחָ֖ה וְלֹ֥א תֵשֵֽׁב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כערער" - כעץ יחידי ל' ערירי (בראשית טו) ויש אומר (דגאשטי"ה בלע"ז) ומנחם פי' שם עץ מעצי היער וערער שמו וכן פי' כערער במדבר עץ אחד מעצי היער

"בערבה" - לשון מישור

"חררים" - יובש כמו חרה מני חורב (איוב ל)

"ארץ מליחה" - ארץ שהיא מליחה ולא תהא מיושבת

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיה" ידמה כעץ העומד "ערירי בערבה" שלא ישיג שפע ממגד שמים ממעל "כי לא יראה כי יבא טוב", ולא מסביבו ומשכניו כי "שכן" אצל קוצים "חררים" ויבשים "במדבר", ולא משרשיו מתחת כי היא "ארץ מלחה ולא תשב":

ביאור המילות

"ערער". מענין ערירי, אילן העומד ערירי ובלתי מוליד בדומה:

"חררים". שם התואר, עצים או קוצים חררים ויבשים, מענין ותוכו נחר (יחזקאל ט"ו), ופעל שכן בא על שכונת השכנים, כמו שכנתי עם אהלי קדר, ולקח הוא ושכנו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארץ מלחה" - והיא ארץ שעפרה מלוח ואינה מיושבת והוא כפל ענין במ"ש

"ושכן חררים" - שוכן שם ביבשות מרוב החמימות שבמדבר

"ולא יראה" - אינו רואה כשבא טובה בעולם והם הגשמים ור"ל לא עליו יהיו הגשמים

"והיה" - הבוטח באדם יהיה כערער הגדל בערבה

מצודת ציון

"כערער" - שם עץ מדברי וכן כערער (במדבר לקמן מח)

"בערבה" - ענינו כמו במדבר

"חררים" - ענינו יובש כמו נחר מפוח (לעיל ו)

"מלחה" - מלשון מלח

<< · מ"ג ירמיהו · יז · ו · >>