פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ירמיהו יז ה

מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר יְהוָה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן יְהוָה יָסוּר לִבּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה אָר֤וּר הַגֶּ֙בֶר֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְטַ֣ח בָּאָדָ֔ם וְשָׂ֥ם בָּשָׂ֖ר זְרֹע֑וֹ וּמִן־יְהֹוָ֖ה יָס֥וּר לִבּֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר יבטח באדם" - בחרישו וקצירו לומר אזרע בשביעית ואוכל

"זרועו" - כמו עזרו וכן תרגם יונתן רחצניה

"ומן ה' יסור לבו" - שהבטיחו וצויתי את ברכתי לכם (שם) כך שמעתי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כה אמר ה'", נגד מה שלא בטחו על ה' ובטחו על מצרים, כמ"ש הוי היורדים מצרים לעזרה ויבטחו על רכב וכו' ולא שעו אל ה' וכו'.

"ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו", כי יש הבוטח באדם ובכ"ז בוטח בה', והוא אם יבטח שה' יושיעהו ע"י שר פלוני, שהגם שבוטח באדם, עיקר הזרוע והכח של הבטחון הוא בה', אבל מי שכל הבטחון שלו הוא באדם עד שגם הזרוע (שהוא הכח המניע את היד הפועלת) ישים בשר, שבוטח רק בכח בשר, "ומן ה' יסור לבו" לגמרי זה הוא ארור:


ביאור המילות

"זרועו". הוא הפרק העליון המניע את היד, שהיד תתנענע לא ע"י כח בשר רק ע"י כח ה' וה' הוא הזרוע, והוא חושב שהבשר הוא זרועו, ר"ל כח טבעי, וכן עמו זרוע בשר, וכלל בידי שכ"מ שנזכר שם זרוע מציין הכח הראשון המניע את האמצעיים לאיזה פעולה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושם" - ומשים חזקו ובטחונו בבשר ודם ומסיר לבו מלבטוח בה'

"אשר יבטח באדם" - ר"ל ולא ימצאו עזר ממלכי האדמה כי ארור הגבר וגו'

מצודת ציון

"ארור" - ענין קללה

"הגבר" - האיש

"בשר" - ר"ל אדם שהוא בשר

"זרועו" - חזקו

<< · מ"ג ירמיהו · יז · ה · >>