מ"ג ירמיהו יב יג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זָרְעוּ חִטִּים וְקֹצִים קָצָרוּ נֶחְלוּ לֹא יוֹעִלוּ וּבֹשׁוּ מִתְּבוּאֹתֵיכֶם מֵחֲרוֹן אַף יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זָרְע֤וּ חִטִּים֙ וְקֹצִ֣ים קָצָ֔רוּ נֶחְל֖וּ לֹ֣א יוֹעִ֑לוּ וּבֹ֙שׁוּ֙ מִתְּבוּאֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵחֲר֖וֹן אַף־יְהֹוָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זרעו חטים וקוצים קצרו" - התפללו ולא נתקבלה תפלתם למה לפי שלא נרו להם ניר תשובה ומעשים טובים לכך זרעו אל קוצים ספר שנקוד בו זרעו בחירי"ק הזיי"ן שיבוש הוא

"נחלו" - ל' חולי נחלו במכאובם וצעקתם לפני ולא יועילו

"מתבואותיכם" - ממעשיכם

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ובושו" - אמר הנביא כנגדם ראוי היה לכם שתבושו מתבואתיכם שהדבר נגלה שהם במארה מחרון אף ה' ולא במקרה

"נחלו" - מעקת רעבון נחלו ולא ימצאו רפואה מועלת

"זרעו חטים" - ר"ל עוד אשלח בהם חצי רעב וכאשר יזרעו חטים יקצרו קוצים כי תצמיח קוצים 

מצודת ציון

"נחלו" - מלשון חולי

"יועילו" - מלשון תועלת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זרעו חטים", הנביאים זרעו חטים ר"ל דברו מוסר ותוכחה שיצמח פרי תבואה, אבל הם לא השרישו הקוצים והתאות מלבם וצמחו הקוצים (ע"ד מ"ש למעלה ד', נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים)" נחלו", אח"כ בא עליהם חולי ויסורין להשיבם לה' ע"י יסורין, וגם בזה "לא יועילו", ולכן "בשו מתבואתיכם", שנהפכו לקוצים (זה נגד קוצים קצרו), "ובושו מחרון אף ה'" להכפיל יסוריהם (וזה נגד נחלו לא יועילו):