פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על כל שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ אין שלום לכל בשר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל כָּל שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר בָּאוּ שֹׁדְדִים כִּי חֶרֶב לַיהוָה אֹכְלָה מִקְצֵה אֶרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ אֵין שָׁלוֹם לְכָל בָּשָׂר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַֽל־כׇּל־שְׁפָיִ֣ם בַּמִּדְבָּ֗ר בָּ֚אוּ שֹֽׁדְדִ֔ים כִּ֣י חֶ֤רֶב לַֽיהֹוָה֙ אֹֽכְלָ֔ה מִקְצֵה־אֶ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ אֵ֥ין שָׁל֖וֹם לְכׇל־בָּשָֽׂר׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"על כל" גם על "הרים הגבוהים אשר במדבר" שאין שם איש "באו שודדים" לחפש אם נסתרו הבורחים שם, "כי חרב" וכו' ולא ימצא מקום להסתתר שם, ועי"כ "אין שלום לכל בשר", כי לא ימלט להם שריד:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי חרב לה'" - חרב מלחמה ההוכן מה' היא תאכל ותאבד מקצה וגו' ולכל בשר לא יהיה שלום כי נ"נ יעורר מלחמות על כל העכו"ם ויכבוש את כולם

"על כל שפים" - על כל המקומות הגבוהות שבמדבר באו שודדים

מצודת ציון

"שפים" - מקומות הגבוהות

"אכלה" - ענין הרג ואבדון וכן וחרבי תאכל בשר (דברים לב)