פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׂמָהּ לִשְׁמָמָה אָבְלָה עָלַי שְׁמֵמָה נָשַׁמָּה כָּל הָאָרֶץ כִּי אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָׂמָהּ֙ לִשְׁמָמָ֔ה אָבְלָ֥ה עָלַ֖י שְׁמֵמָ֑ה נָשַׁ֙מָּה֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ כִּ֛י אֵ֥ין אִ֖ישׁ שָׂ֥ם עַל־לֵֽב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אבלה עלי" - לפני

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמה לשממה", מוסיף שהמדבר שם אותה לשממה ר"ל שהיא שממה כ"כ עד שהמדבר ייחד את החלק הזה שתהיה החלק היותר שמם שבו, כמ"ש (יחזקאל ל') ונשמו בתוך ארצות נשמות, "אבלה עלי שממה", הנה היא מתאבלת עלי כאילו אני עשיתי לה כל זאת, אבל באמת מה "שנשמה כל הארץ" לא אני גרמתי זאת רק הסבה לזה מפני "שאין איש שם על לב" לשוב בתשובה:


ביאור המילות

"שמה", מוסב על המדבר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמה" - נבוכדנצר המחריב שם את ארצי לשממה והנה הארץ השוממה מתאבלת לפני

"נשמה" - ר"ל עכ"ז לא ארחם ותהיה נשמה כל הארץ כי אין בה איש שם על לב להתחרט מעוונו לשוב אלי

מצודת ציון

"עלי" - ר"ל לפני

"נשמה" - מלשון שממה