מ"ג ירמיהו יב ט


<< · מ"ג ירמיהו · יב · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל חית השדה התיו לאכלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ לְכוּ אִסְפוּ כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה הֵתָיוּ לְאָכְלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַעַ֨יִט צָב֤וּעַ נַֽחֲלָתִי֙ לִ֔י הַעַ֖יִט סָבִ֣יב עָלֶ֑יהָ לְכ֗וּ אִסְפ֛וּ כׇּל־חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶ֖ה הֵתָ֥יוּ לְאׇכְלָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"העיט צבוע" - הה"א תמוה לכך הוא נקוד פתח הכי הם עוף צבוע מגואל בדם ששאר העופות נאספים עליו ד"א העיט צבוע עוף אחד שהוא צבוע וכל העופות נאספים עליו לאוכלו ששונאים אותו

"העיט סביב עליה" - שמא עוף שמים הם אלו החיילות הגדודים הקלים אשר סביביה

"התיו" - בואו

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"העיט" - הוא שם עוף הדורס וכן וקץ עליו העיט (ישעיהו יח)

"צבוע" - ר"ל בעלת גוונים ונראה כצבוע

"התיו" - ענין ביאה כמו שובו אתיו (שם כא) 

מצודת דוד

"העיט צבוע" - וכי ישראל המה לפני כעיט הצבוע בעלת גוונים השנואה לכל העופות וקבוצת העופות הדורסים תחלה סביב עליה לאכלה ועוד יוסיפו לזרז זה אחר זה לומר אספו החיות אשר יבואו גם המה לאכלה כי כן אנשי נבוכדנצר שונאים את ישראל ומזרזים אלה לאלה לכלותם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"העיט צבוע נחלתי לי", וכי הם דומים כהעיט הצבוע שעשיתי בן תרבות, שהוא י"ל שתי מעלות,
  • א) שהוא צבוע ויפה מאד בנוצותיו,
  • ב) "העיט סביב עליה" שהוא מלומד עם אנשים עד שכולם עומדים עליה סביב להשתעשע בו ואינו מזיק, הלא הוא דומה כאריה שאין בו שעשועים והוא מזיק, לכן "לכו אספו כל חית השדה" להלחם עם הארי הטורף הזה, ואל תחשבו כי חזק הוא רק "התיו לאכלה" אותו, כי הוא חלש כשה לאכול:

 

<< · מ"ג ירמיהו · יב · ט · >>