פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר נָתְנָה עָלַי בְּקוֹלָהּ עַל כֵּן שְׂנֵאתִיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָיְתָה־לִּ֥י נַחֲלָתִ֖י כְּאַרְיֵ֣ה בַיָּ֑עַר נָתְנָ֥ה עָלַ֛י בְּקוֹלָ֖הּ עַל־כֵּ֥ן שְׂנֵאתִֽיהָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נתנה עלי בקולה" - עלתה לפני צעקת חמסיה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"היתה לי נחלתי כאריה ביער", מדמה אותה במשלו כמי שגדל חיות מדבריות לעשות אותם בני תרבות והיה לו ארי בן תרבות שהיה משעשע עמו, אבל כאשר עבר עמו דרך היער נזכר את מעמדו הקודם הפראיי ונתן בקולו על אדונו, (כמ"ש בב"ק ט"ז וסנהדרין ב'. שהארי אינו בן תרבות), ור"ל שבמצרים היו במעמד הפראיי רחוקים מדת ומצות, ואני עשיתים בני תרבות ובעלי דת, ובבואם ביער היינו בין האומות שבו אל טבעם הקודם ונתנו קולם על ה' ועל נביאיו להרגם, "על כן שנאתיה", ולכן נתתי ידידות נפשי בכף אויביה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נתנה עלי" - מדברת למולי בקול רם וברמות רוח

"כאריה ביער" - עדת ישראל היו לפני כאריה ביער הטורף כל בשר כי כן המה טורפים ומאבדים זה את זה

<< · מ"ג ירמיהו · יב · ח · >>