פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב אֶרְאֶה נִקְמָתְךָ מֵהֶם כִּי אֵלֶיךָ גִּלִּיתִי אֶת רִיבִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ שֹׁפֵ֣ט צֶ֔דֶק בֹּחֵ֥ן כְּלָי֖וֹת וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אראה נקמתך מהם" - את אנשי ענתות היה מקלל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וה' צבאות שאתה שופט צדק ובוחן כליות ולב", ר"ל א"א שיצא מאתך דין מעוקל מצד הטיית הדין עצמו כי אתה שופט צדק, ולא מצד שלא תדע אמתת הדבר ע"י שהיה זה רק במחשבתם, כי אתה בוחן כליות, אבקש מאתך "אראה נקמתך מהם", איני מבקש נקמתי רק נקמתך, כי "אליך גליתי את ריבי", כי ריבי היה אליך ובעבורך, וכן מה שרצו להרגני בריבי היה בעבור שנבאתי בשמך וא"כ בזה תנקום מהם את נקמתך:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אליך" - לבד אליך אני מגלה את הריב שיש לי עמהם אבל הוכחתים על זה להודיעם שאני יודע מחשבתם

"אראה" - לכן אראה הנקמה שתקח מידם

"וה' צבאות" - אבל אתה ה' צבאות הלא אתה שופט צדק ובוחן לדעת מחשבות כליות ולב ותדע שאין שמחה בלבי בהנבאות להם הרעה

מצודת ציון

"בוחן" - מלשון בחינה ונסיון

"כליות" - בהם מקום העצה

"גליתי" - מלשון גלוי

<< · מ"ג ירמיהו · יא · כ · >>