פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מַאֲכִילָם אֶת הָעָם הַזֶּה לַעֲנָה וְהִשְׁקִיתִים מֵי רֹאשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֗ן כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֧י מַאֲכִילָ֛ם אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה לַעֲנָ֑ה וְהִשְׁקִיתִ֖ים מֵי־רֹֽאשׁ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּכֵן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת אֱלָהָא דְיִשְׂרָאֵל הָא אֲנָא מַיְתֵי עָקָא עַל עַמָא הָדֵין מְרַר כְּגִידִין וְאַשְׁקִינוּן כָּס דִלְוָט בְּרֵישֵׁי חִיוְיָן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לענה" - עשב מר

"מי ראש" - ארס נחש

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן, הנני מאכילם לענה", כמו שזנו את נפשם במאכלים מרים ואמונות ארסיות המשחיתים אותה:

ביאור המילות

"מאכילם את העם הזה". בא הכינוי עם הפעול, כמו ותראהו את הילד, וי"ל שר"ל שיאכיל אותם בעצמם לא את בניהם כי בהרבה פעמים תמשך יעוד הנביאים לדורות הבאים, כמ"ש כי לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני מאכילם וגו'" - ר"ל אביא עליהם צרות שונות

מצודת ציון

"לענה" - שם עשב מר

"מי ראש" - מי סחיטת ראש והוא שם עשב מר

<< · מ"ג ירמיהו · ט · יד · >>