פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם וְאַחֲרֵי הַבְּעָלִים אֲשֶׁר לִמְּדוּם אֲבוֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֣לְכ֔וּ אַחֲרֵ֖י שְׁרִר֣וּת לִבָּ֑ם וְאַֽחֲרֵי֙ הַבְּעָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לִמְּד֖וּם אֲבוֹתָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲזַלוּ בָּתַר הִרְהוּר לִבְּהוֹן וּבָתַר בַּעֲלַיָא דְאַלֵיפִינוּן אֲבַהָתְהוֹן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וילכו אחרי שרירות לבם הרע", שעבדו הע"א מצד שרירות לבם וחפץ הלב, ונגד המנהג וההרגל, אמר "וילכו אחרי הבעלים אשר למדום אבותם", ולפ"ז בין שכלם בין הרגל מעשיהם הטה אותם מתורת ה' אל עבודת נכר ואין להם עוד תקנה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר למדום אבותם" - אשר הרגילום אבותם

"שרירות לבם" - מה שלבם ראה וחמד

מצודת ציון

"שרירות" - ענין ראיה כמו אשר שוררו אנשים (איוב לו)

"למדום" - ענין הרגל כמו פרה למוד מדבר (לעיל ב)

<< · מ"ג ירמיהו · ט · יג · >>