מ"ג ירמיהו טו טו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַתָּה יָדַעְתָּ יְהוָה זָכְרֵנִי וּפָקְדֵנִי וְהִנָּקֶם לִי מֵרֹדְפַי אַל לְאֶרֶךְ אַפְּךָ תִּקָּחֵנִי דַּע שְׂאֵתִי עָלֶיךָ חֶרְפָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַתָּ֧ה יָדַ֣עְתָּ יְהֹוָ֗ה זׇכְרֵ֤נִי וּפׇקְדֵ֙נִי֙ וְהִנָּ֤קֶם לִי֙ מֵרֹ֣דְפַ֔י אַל־לְאֶ֥רֶךְ אַפְּךָ֖ תִּקָּחֵ֑נִי דַּ֕ע שְׂאֵתִ֥י עָלֶ֖יךָ חֶרְפָּֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל לארך אפך תקחני" - תרגום יונתן לא תתן ארכא לעולבני אל תקח את ריבי להניחו לארך אפך אלא מהר והנקם לי

"שאתי" - כמו סבלתי

"עליך" - בשבילך

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ופקדני" - ענין השגחה

"שאתי" - מלשון משא וסבל 

מצודת דוד

"דע" - תן לב לדעת מה שאני נושא וסובל חרפה בעבורך במה שאני מתנבא בשמך

"אתה ידעת ה'" - את הרעה שעושים לי אנשי ענתות

"זכרני ופקדני" - זכור בי והשגיח עלי ועשה לי נקמה מרודפי

"אל לארך אפך תקחני" - ר"ל אל תניחני לאריכות אפך בנקמתי אבל מהרה חושה תנקום נקמתי מהם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אתה ידעת ה'", אחר ששמע מאת ה' ששאריתו יהיה לטוב בעת החורבן, בקש שיקדים ה' להעניש את הקמים עליו להרגו קודם זמן החורבן, כמו שכן התפלל (למעלה סי' י"ב) מטעם שבארתי שם, ובקש "זכרני והנקם לי" תיכף "ואל תקחני לארך אפך" הגם שאתה מאריך אף על מה שחטאו נגדך, לא תאריך אף על מה שעושים נגדי (וגם ר"ל שלא תקח היסורים שאני סובל שיהיה לכפר על עון הדור שעי"כ תאריך אפך), כי "דע שאתי עליך חרפה", באופן שבזה הם מחרפים אותך במה שמכחישים נבואתך, ועי"כ חטאם מתרבה בכל עת, וגם שעי"כ אתה צריך להראות להם את ידך בל יחולל שמך:

ביאור המילות

"זכרני ופקדני". הפקידה מוסיף על הזכירה לעשות מעשה: