מ"ג ירמיהו טו ז


<< · מ"ג ירמיהו · טו · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֶזְרֵם בְּמִזְרֶה בְּשַׁעֲרֵי הָאָרֶץ שִׁכַּלְתִּי אִבַּדְתִּי אֶת עַמִּי מִדַּרְכֵיהֶם לוֹא שָׁבוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֶזְרֵ֥ם בְּמִזְרֶ֖ה בְּשַׁעֲרֵ֣י הָאָ֑רֶץ שִׁכַּ֤לְתִּי אִבַּ֙דְתִּי֙ אֶת־עַמִּ֔י מִדַּרְכֵיהֶ֖ם לוֹא־שָֽׁבוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"במזרה" - נפה שקורין (וו"ן בלע"ז) כזה שהוא זורה שעורין שלא יהו כולן גולין למקום אחד

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שכלתי" - אף כי שכלתי אותם והאבדתים עכ"ז לא שבו מדרכיהם ולא לקחו מוסר

"ואזרם" - אפזרם בכל ערי הארץ כהמפזר תבואה במזרה שאין כולם נופלים במקום אחד 

מצודת ציון

"ואזרם" - ענין פזור כמו ואתכם אזרה בגוים (ויקרא כו)

"במזרה" - הוא הכלי שזורין בו התבואה וכן ברחת ובמזרה (ישעיהו ל)

"בשערי" - בערי וכן באחד שעריך (דברים יז)

"שכלתי" - ענין מיתה כמו מחוץ תשכל חרב (שם לב)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואזרם במזרה" שיצאו לגולה, וגם "שכלתי" את בניהם הקטנים, ואח"כ "אבדתי" גם את הגדולים, ובכ"ז "מדרכיהם לא שבו":

ביאור המילות

"ואזרם במזרה", פיזור מוץ ע"י כלי הזורה, כמו אשר זורה ברחת ובמזרה (ישעיה ל'), כן הלכו הפסולת לגולה. והשכול הוא בבנים הקטנים והאבוד בגדולים:
 

<< · מ"ג ירמיהו · טו · ז · >>