פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי מי יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי מִי יַחְמֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם וּמִי יָנוּד לָךְ וּמִי יָסוּר לִשְׁאֹל לְשָׁלֹם לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֠י מִֽי־יַחְמֹ֤ל עָלַ֙יִךְ֙ יְר֣וּשָׁלַ֔‍ִם וּמִ֖י יָנ֣וּד לָ֑ךְ וּמִ֣י יָס֔וּר לִשְׁאֹ֥ל לְשָׁלֹ֖ם לָֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ינוד" - יקונן

"ומי יסור" - אליך לנטות מדרכו אליך לשאול לך לשלום

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי מי יחמול" שלא יניח להשחית אותך, "ומי ינוד לך לנחמך" קרובים הבאים לנחם האבל, וגם אח"כ "מי יסור" עכ"פ "לשאול לשלום לך", שזה יעשו גם הרחוקים וגם אחרי עבור ימי האבל:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי מי יחמול" - ר"ל אין מי יחמול עליך ואין מי ינודד בראש עליך כדרך המנחמים לנחמך בבוא הצרה עליך ואין מי יסיר לנטות מדרכו לבוא אליך לשאול בשלומך

מצודת ציון

"יחמול" - מלשון חמלה ורחמים

"ינוד" - מלשון נדידה

<< · מ"ג ירמיהו · טו · ה · >>