פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולוא שמעו אלי ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם הרעו מאבותם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלוֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם הֵרֵעוּ מֵאֲבוֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְל֤וֹא שָֽׁמְעוּ֙ אֵלַ֔י וְלֹ֥א הִטּ֖וּ אֶת־אׇזְנָ֑ם וַיַּקְשׁוּ֙ אֶת־עׇרְפָּ֔ם הֵרֵ֖עוּ מֵאֲבוֹתָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְלָא קַבִּילוּ לְמֵימְרִי וְלָא אַרְכִינוּ יַת אוּדְנֵיהוֹן וְקַשִׁיאוּ יַת קְדַלְהוֹן אַבְאִישׁוּ מֵאֲבָהַתְהוֹן:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ולא שמעו" וגם "לא הטו את אזנם", שאם היו עכ"פ מטים אזן ולא שומעים הייתי אומר שלא הוטבו הדברים בעיניהם. אבל הם לא רצו כלל לבחון דברי הנביאים, וגם אם הראו להם עונשי ה' ומופתיו "הקשו את ערפם" ולא הסבו אותו לאחוריהם לראות, ובזה "הרעו מאבותם", כי אבותיהם הלכו במועצות בשרירות לבם הרע, רצה לומר שחקרו והתיעצו על דרכם ונטו לשרירות לבם אחרי החקירה, והם לא רצו לדרוש ולהאזין ואף לא לראות בעיניהם:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הרעו" - עשו רעות עוד יותר מאבותם

"ולא שמעו אלי" - אנשי הדור הזה

"ויקשו את ערפם" - הוא ענין מליצי כאלו נתקשה ערפם עד שא"א להם להחזיר הפנים מול המקום ואחז במשל מבן אדם לחבירו שאינו רוצה להחזיר הפנים מול חבירו לשמוע דבריו

מצודת ציון

"ויקשו" - מלשון קשה

"ערפם" - הוא מול הפנים

<< · מ"ג ירמיהו · ז · כו · >>