כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נחר מפח מאשתם [מאש תם] עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נָחַר מַפֻּחַ מאשתם [מֵאֵשׁ תַּם] עֹפָרֶת לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָחַ֣ר מַפֻּ֔חַ מאשתם [מֵאֵ֖שׁ תַּ֣ם] עֹפָ֑רֶת לַשָּׁוְא֙ צָרַ֣ף צָר֔וֹף וְרָעִ֖ים לֹ֥א נִתָּֽקוּ׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
הָא כְּמֵשֵׁב נַפְּחִין דַחֲרִיךְ בְּגַוָאָה דְנוּרָא כֵּן חֲשָׁא קָלְהוֹן דִנְבִיַיָא דְמִתְנַבָּן לְהוֹן תּוּבוֹ לְאוֹרַיְתָא וְלָא תָבוּ וְכַאֲבָרָא דְמִתְמְסֵי בְּגוֹ כוּרָא כֵּן הֲוָאָה בְּטִילִין בְּעֵינֵיהוֹן מִלֵי נְבִיַיָא דְמִתְנַבָּן לְהוֹן לָא לְהַנָאָה אֲלִיפוּנוּן מַלְפֵיהוֹן וְעוֹבָדֵיהוֹן בִּישַׁיָא לָא שְׁבָקוּ:
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
נחר מפוח" - משל הוא כשצורפים כסף נופחין במפוח ונותנין תמיד עופרת בתוך הכור ומועיל לצרוף אבל אתם באתי לצרוף אתכם המפוח נחר ונחרך מכח האש ותם העופרת כולו נחר לשון חרה אפו (
איוב לב) ועצמי חרה מני חורב (שם ל) (אישר"ש בלע"ז)
"לשוא" - על חנם צרף הצורף כי לא הועיל
"ורעים לא נתקו" - מדרכם הרעה כלומר יגעו הנביאים להוכיח ולא הועילו
"
נתקו" - (פורצטדאקיי"ץ (בלע"ז) נ"א) ורעים כמו רשעים (סא"א)
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"נחר" - ענין יובש כמו חרה מני חורב (איוב ל)
"מפוח" - שם הכלי שמפיחים בו להבעיר האש
"תם" - ענין גמר והשלמה
"עופרת" - מין מתכת
"צרף צרוף" - ענין זיקוק והתכה
"ורעים" - הם הסיגים שהוא רע מול הכסף
"נתקו" - ענין העתק והסרה
מצודת דוד
"
נחר מפוח מאש" - דרך צורף כסף להסיר הסיג מניח הכסף בכור ועמו עופרת ומעמיד על האש ונופח במפוח עד יותך הכסף והעופרת ונשרף העופרת ונשאר הכסף נקי מבלי סיג לזה אמר הנה המפוח נתייבש מן האש וגם העופרת כבר תם ונשלם כי נשרף הכל אבל בחנם צרף את הכסף כי הסיגים הרעים לא נעתקו מן הכסף והנה מעורב בו כשהיה והוא למשל לומר הנה הנביאים מתייגעים להוכיח את העם ואינם מועילים כי עדיין עומדים במרדם
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
נחר מפוח מאש" שמרוב תבערת האש נחר המפוח ונחרך, וגם כבר תם העופרת שהוא סיג הרגיל להמצא בהכסף, ואם כן היה ראוי שיצא לצורף כסף נקי, ובכ"ז "
לשוא צרף צרוף" כי "
רעים לא נתקו", א"א לנתק ולהסיר הסיגים הרעים כי כולו סיג, ולכן.
ביאור המילות
"
צרף". מה שמתיכין הכסף להסיר ממנו הסיגים, כמו ואצרף כבר סיגיך:
