רש"י על ירמיהו ו
<< · רש"י על ירמיהו · ו · >>
פסוק א
"בית הכרם" - שם מקום הוא
"שאו משאת" - נס להקבץ ולהלחם על נפשכםפסוק ב
פסוק ג
"רעו" - אכלו
"את ידו" - את מקומו סביביופסוק ד
"אוי לנו" - לעת פנות היום
"כי פנה היום" - כאשר פנה לעת ערב הציתו האור בבית המקדשפסוק ו
פסוק ז
"ביר" - באר
"כן הקרה רעתה" - כן נובעת רעתם תמיד מוסיפים ומחדשים
"חלי ומכה" - ע"כ איתיתי עלה מרע ומחאפסוק ח
"פן תקע" - פן תנתק
"הוקע" - לשון חיבור והוקע אותם (במדבר כה) ויש ל' הסרת החיבור והרבה תיבות משמשות כןפסוק ט
"השב ידך" - אתה השונא השב ידך לשלול שנית כבוצר המשיב ידו על סלסלות המסלסל ומחפש העוללות וכן היתה משהגלה את יהויקים והרגו והמליך את יכניה חזר לסוף שלשה חדשים והגלהו חזר לסוף עשתי עשרה שנה והגלה את צדקיהו
"סלסלות" - (רבירקור"ש בלע"ז) כמו סלסלה ותרוממך (משלי ד) כך פירש דונש ומנחם פירש ל' (סלפציר"ש בלע"ז)פסוק י
"ערלה" - אטומה וכן כל ל' ערלה
"לחרפה" - מחרפין אותופסוק יא
"הכיל" - כמו להכיל (אשופרי"ר בלע"ז)
"שפוך על עולל" - לשפוך על היונקים
"בחוץ" - בשוק
"מלא ימים" - קרוב למות והוא יתר על זקןפסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
"הכלים" - כמו להכלים
"גם בוש לא יבושו" - אינם מתביישין ממעשיהם הרעיםפסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
פסוק כ
פסוק כג
פסוק כה
פסוק כו
"אבל יחיד" - אבל של בן יחיד מי שאין לו אלא בן יחיד ומת
"מספד תמרורים" - לפי שהוא דבוק נקוד מספד בפתח ואינו נקוד מספד בצירי
"עלינו" - כביכול עלי ועליךפסוק כז
פסוק כח
פסוק כט
"לשוא" - על חנם צרף הצורף כי לא הועיל
"ורעים לא נתקו" - מדרכם הרעה כלומר יגעו הנביאים להוכיח ולא הועילו
"נתקו" - (פורצטדאקיי"ץ (בלע"ז) נ"א) ורעים כמו רשעים (סא"א)