פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן שִׁמְעוּ הַגּוֹיִם וּדְעִי עֵדָה אֶת אֲשֶׁר בָּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֖ן שִׁמְע֣וּ הַגּוֹיִ֑ם וּדְעִ֥י עֵדָ֖ה אֶת־אֲשֶׁר־בָּֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בְּכֵן שְׁמָעוּ עַמְמַיָא וּדְעִי כְּנִשְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל יַת חוֹבֵיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את אשר בם" - את הרעה אשר בידם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן שמעו הגוים" אשר מנה ה' אתכם ליסר את ישראל, "ודעי עדה" דעו את ההתראה שהתריתי בם, "את אשר בם" את אשר העידותי בם, ודעו כי לא לקיתי אותם בחנם רק התריתי בם תחלה וגם


ביאור המילות

"ודעי עדה". ההתראה, כמו והיתה בכם לעדה, מלת עדה נמשך לשתים את אשר (העידותי) בם, והעדים הם הצופים הנז', או מוסב עמ"ש שמעי הארץ. כי העיד בם את השמים ואת הארץ. והארץ היא עדה בם, ויהיה עדה כדמות פעל לנקבה, את אשר (עדה) בם, ומפרש מי תעיד שמעי הארץ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמעו הגוים" - אתם עמים שמעו מה שאני מתרה בכם

"ודעי עדה" - כל עדה דעי את הרעה אשר בידם

<< · מ"ג ירמיהו · ו · יח · >>